בתדירות גבוהה כל אדם מחפשים כל אישור חיצוני ליכולות של החברה שלנו. האם כל מה מוצדק?
כשהייתי קטנה מאוד אהבתי לקרוא ספרי קריאה. הספרים של היוו בשבילי מפלט מריף לתוך תחום קסום ומופלא, מלא גילה ועושר, כאן חשוב . הספרים שכתב אפשרו לי להתקשר דרור לדמיוני ולחלום ללא שטח. יכולים להיות שיש חבריי המובילים של הרהוט.
גדלתי קצת ואז מתחילה לפעם בי התשוקה לקרות סופרת. רציתי להגיד ובהשפעת ערך העיתוי "מעריב לנוער", התחלתי לומר סיפורים בטון הסיפורים שהתפרסמו בעיתון.
אני בהחלט זקוקה לאישור חיצוני לחלום שלי, רציתי לקבל "גושפנקה" ומשום כך שלחתי רק את הסיפורים שלי לאחת הסופרות שמסיפוריה הושפעתי ביותר וביקשתי ממנה למצוא בכל זאת ולחוות עליהם את כל דעתה.
עם תום כחודש קיבלתי ממנה מעטפה חומה עבה שהכילה את אותם סיפוריי בתוספת מכתב כתוב בכתב יד שובב וצפוף.
בידיים רועדות ולהוטות פתחתי את כל המכתב, מצפה לפנות את אותן חוות דעתה. קיוויתי לביקורת אוהדת, למטרה זו שתאמר עבורנו שכדאי לנו "עתיד" בעודנו סופרת. אך, המכתב אינם היה ממש הדבר שציפיתי לקבלן.
באופן מיידי אינני זוכרת בעיקר את אותו מלל המכתב (וגם אינו שמרתי אותו), נוני אני בהחלט זוכרת שני נתונים ראשיים. קודם כל, זכור עבור המעוניינים שהמכתב נפתח בנזיפה לגבי זה איננו ביקשתי את אותם רשותה לשגר לרכבת התחתית את אותם הסיפורים, אלא אף קבעתי בשבילה עובדה וצירפתי זה. זו ציינה המתקיימות מטעם כל מי עסוק וייתכן שפירטה חמש נימוקים חדשים על מה איננו נעשה עליי להעביר זמנם יחד עם זאת.
שלב הבא, זו גם התייחסה לשאלתי, במקרה ש מוטל עלינו לי כישרון לכתיבה. הייתי זוכרת שכתבה, "האם במידה ויש בבעלותכם כישרון? ודאי כי, יוצא דופן איננו היית צריכה להגיד כלל" ואז המשיכה והתייחסה לתופעה שעליי להמשיך לכתוב או לחילופין להמשיך להעצים את אותם היכולת שלי. עשוי וגם מסוג התייחסה לקושי שבאמנות הכתיבה.
שמא שציפיתי לתגובה נלהבת מעט יותר, למשהו בטון, "את ביותר מוכשרת וללא ספק שתוכלי להוות סופרת עד תרצי". באתר בכל זאת, זכיתי לנזיפה בנושא תעוזתי ולעידוד פושר מאוד. יש להניח גם כן שהתחשבתי יותר מכך בנקודות השליליות במכתבה, בסקטור בנקודות החיוביות.
מרבית פנים, גם שייתכן בגלל ש כוונתה נתפסה משובחת, אני חוויתי את אותה תגובתה כמשהו רע. במילים אחרות, מכיוון שכל-כך השתוקקתי לזכות באישור חיצוני לכשרון הכתיבה שלי, חוויתי את כל מכתבה כביקורת והייתי מאוכזבת מאוד. בעתיד הקרוב, סיכומי וכו' עשר סיפורים ואז הפסקתי לספר במשך עידנים.
חזרתי לכתיבה בסיום כעשר שנים. לפתע מחדש התעורר בי הנחיצות והתחלתי מאריך לספר סיפורים. הרגשתי בבירור, שאחד מהם נהיה מאוד מעולה. כשכתבתי את הפעילות, הרגשתי כאילו נקרא "נולד" מתוכי בשלמותו, סביבה שאינני יכולה להסביר או חייהם. הינו קל שטף מתוכי וכתבתי את אותה כולו בנשימה פעם אחת. הנו הסיפור חדש שכתבתי אם היום (לדעתי).
בעתיד, החלטתי שאני זה מעוניין לקרות סופרת ונרשמתי לסדנת יצירה יוצרת. הסיפור שמשתלב עם הבית לפתוח את אותו הסדנה, נקרא הסיפור שלי, שזכה לשבחים מהסופרת שערכה את אותו הסדנה. למרות זאת, שאר הגולשים איננו אהבו במיוחד את אותה הסיפור שלי ונראה שימש על פי רוב כאילו הינם מתחרים ביניהם, מי יהווה מקורי מעט יותר בקטילתו. ללא כל ספק אינם תתפלאו לדעת, שלאחר הסדנה זו, הפסקתי לכתוב. עד לא מתקופת...
בלתי מוסבר בלבד נוסף על כך חלמתי להימצא זמרת ורציתי לפנות לאולפן הקלטות ולהקליט שיר. שרתי בנוסף במקהלה ובכלל, מספיק ניסיתי לשיר. או שיום כל מי שאלתי את כל אמא עד יש עלינו לי קול מרשימה. ומהווה אמרה, "כן, אולם אינם לצרכים של להוות זמרת". ללא כל ספק אינה תתפלאו למצוא שבזאת נסתם הגולל על חלום הזמרה שלי.
הנקודה הזאת, שהצורך באישור חיצוני מוגזם ליכולות שנותר לנו, ישאר העובדות הרסני באופן מיוחד. עלול שבאמת לארץ ממש לא אהיה סופרת ענקית או גם זמרת מפורסמת, אולם לא כדאי הנו משנה מרבית. הנקודה או גם עלינו או גם לא מומלץ עבורנו כישרון אינם רלוונטית מרבית, מפני שהיה לנו הדרישה לבטא רק את פרטית בדרך כלשהו והיום אני יודעת שהדבר יספיק. כלומר, בסקטור לנסוע למקורות חיצוניים שיספקו לכל המעוניין מסמך לכשרוני ושיעודדו את העסק ללמוד, היווה הינו איכותי או גם הייתי מעניקה לעצמי את אותם גושפנקה נכסף.
אינני מתכחשת לאחריות שלי ברחבי ענין זה. בסיומה של הכל, אני בהחלט זאת שפניתי לאחרים וביקשתי את אותו אישורם. לעומת זאת, או לחילופין אני בהחלט יודעת ידיעה פנימית שאני עוסקת רעיון שאני מבקש ואוהבת, והייתי עוסקת את הדירה על מנת ביתית רק פעמים רבות בגלל נופש ורצון, ואין זה בכדי נעבר לכך, לפניכם שאז אינו הייתי מושפעת מהביקורת השלילית.
אפשרי, רשומים כמות עצמוה של סיפורים בדבר סופרים ואמנים רבים ומגוונים שנדחו בחזרה וזכו לביקורות שליליות, נוני המשיכו לעשות החרטום כולם, או שזכו להכרה ולהוקרה שהיו מכובדים לחיית המחמד (או שהם כבר מתו באומללות וזכו להכרה אך בסיומה של מותם, כמו ואן גוך).
אסור לנו כל ספק שלאותם יוצרים הייתה אמונה טובה יותר ביכולתם ורצון עז לבטא את אותה עצמם. אני אינם כזאת, אבל. לצערי, אני מייחסת ערך גדולה יתר על המידה לדעתם של שאינם דתיים עד הסביבה, הייתי באופן מיוחד רגישה לביקורת.
בני האדם מלעבוד בקהילה ביקורתית שעורכת ללא הרף השוואות 1 אנשים והאדם שידו על גבי התחתונה, הינו על פי רוב מנקה ה"מפסיד" באיזשהו סיטואציה. נוני, הוא למעשה אינן כדאי להיות איך. עלינו מקום שראוי למגוון פנטזיות ויכולות וכל עוד אינם פוגעים באחרים, אינו מומלץ וכדאי להוות המובילים במקומות אחרים תחום.
לכן, בפעם שאנחנו מזמינים טופס חיצוני ליכולות שלנו, חשבו 2 פעמים, ושאלו את אותן עצמכם אחרת יתאפשר לכם להסתפק באישור הפנימי הנובע מתוככם. ואם אתם נמצאים מצדו אחר המתקיימות מטעם המתרס ועומדים להעביר חקירה שלילית, חשבו על אף אחד לא שעומד לספוג אותה. במידה ש הינו אכן זקוק לביקורת הזו? במידה ש זו תעשיר את המקום ותתרום לחייו באיזשהו מקום מגורים, עד הזאת מיועדת להעניק איזשהו עניין שלכם? ללא משים, כל אדם רשאים להשפיע השפעה מכרעת בדבר חייו. כאשר הייתם רוצים שתהיה זו השפעה שלילית?