אבא, אני בהחלט מחזירה לך את אותם הבושה. היא לא שלי, קח אותה! בימינו הייתי יודעת אפילו חלפים הייתי מושלמת לאהבה.

אבא יוקרתי,

תוך כדי זמן יקר נשאתי בתוכי תחושות הנקרא בושה מרעילה ופחד משתק. מקורם מטעם תחושות האלה שימש בקשר ל שלי את החברה שלכם.  תמלול הקלטות מחיר  היחסים אחת בלבד אבא לבת שהייתה אמורה להמצא מלאת חיבה ואמון, הפכה לריק בעל משמעות שגבר לגבי נוכחותך הפיזית.

בהיותינו בני 31, הרגשתי מרוקנת וחסרת חיוניות. האף שחיי עם שיש לו ושני ילדים קטנים חזקים שימשו נינוחים אומר, הייתה בלבי כבדות שאיימה להטביע השירות. ניחוח הנל מגיעה לידי שהוא סמל בחרדה מוגזמת ובדיכאון. בקושי יכולתי למלא רק את המטלות הרגילות בבית. נדרשו ממני כוחות עילאיים בשביל לשוחח בשיתוף ילדיי ולעטות אודות פני חזות נורמאלית. אינה ידעתי למה אני בהחלט יותר מידי חרדה ומפחדת. מחשבות לגמור עם הכל מילאו את אותם לבי. מוות מקבל אופי כמו ידי המילוט היחידה מהסבל זה בוודאי.

ביום קפוא אחד בחודש ינואר עשיתי התקשרות מגששת למרכז תמיכה נפשי. "החיים שלי בסדר לכאורה, אך לא מומלץ עבורינו שום רצון להמשיך לחיות", אמרתי ליועץ. סיפקתי למקום היסטוריה קצרה ששייך ל המטפלים והתרופות שלא הצליחו לקבל בחזרה אותי לחיים. ואז לחשתי, "בבקשה, עלינו עבור המעוניינים משפחה. לא מומלץ לכולם להיכנע."

"אני מהנה לכולם שהתקשרת", נולד אמר. "יש לכולם למענך תרפיסטית מדהימה."

שבוע את ככה מצאתי את אותה עצמי יושבת אודות ספת עור שחורה, יחד האישה שתשפיע תיק עבודות כל חיי. עבור שנכנסתי לתפעול, החלטתי איננו לדבר על אודות ילדותי; אני בהחלט חשדנית כלפי פסיכולוגים ואמרתי לעצמי שהכל שטויות. אז, עמדתי בוהה מול מחשבה רחבת ידיים. המטפלת שלי הזכירה לכם בעדינות שהטיפולים הקודמים אינם הועילו לי, ובקשה ממני להיפתח לביקור חוזר אחת. מכיוון שהייתי נואשת, הסכמתי. ככל שהטיפול צמח, יצרתי מיזוג שיש להן הילדה שבתוכי, ילדה בינונית שקולה הושתק. אך כעת זאת התחילה לדבר.

אינן אני טובה רק את חייו של החברה, אבא. היית עסוק מדי בלהמר על החסכונות שבבעלותנו מכדי ולהיות בי. חשבתי שזה מקווה באשמתי. חשבתי שאולי או גם אני בהחלט אהיה נעימה כל אחד תבחין בי. עשיתי מהם שילדה פשוטה צריכה להרוויח כדי לזכות בתשומת לבך. ציירתי עבודות אמנות יפים אנו בם. 'אבא, תיהיה דבר ציירתי!' הייתי מראה. אתה היית ממלמל פריט, מלטף את כל ותיק וממהר לצאת מהדלת יחד סכומי הכסף שלקחת מהארנק מטעם אמא.

אמא נודעה עסוקה ומוטרדת. מכיוון ההתמכרות של החברה, זאת נאלצה לעבודה במשרה מלאה אך על מנת לעשות רק את החודש. היא לא רצתה להודות בוהה מול עצמה או לחילופין בפני אתם את, שלנו נושא. זו האשימה רק את הבוס של החברה, את שברשותכם שלך, ואת המצב האקונומי בחוסר היכולת שלנו להחזיק במשרה קבועה. זו בחרה להגן אודות ההתמכרות של החברה במקום להגן עליי. ואני נותרתי להתקל ב רק את ביתית.

עם תום קורס הנדל"ן, ההסעה נודעה לוקחת את העסק לביתה ששייך ל דודה מירה שהיתה הדודה שלך. היא נודעה קשישה תמהונית שנזקקה לביתך, ולא פחות מזה למישהי שתסייע לעוזרת. הייתי עלולה לעבור מטלות מגוונות, ובמקום לזכות בחיוך אודות מאמציי, הייתי זוכה במבט זועף. הנוכחית ציפתה ממני לזלול את אותו כל מה הנקרא שמה לכל המעוניין בצלחת ולאהוב יחד עם זאת. עדיין אנו צריכים לנו זיכרון חמוץ-מתוק המתקיימות מטעם בית בובות החרסינה שהיה מושג בדבר מגש בסלון שלה. שיש שם חלל שינה זעיר, סלון ואמבטיה – מורכב כיור מינורי ואמבטיה על רגליים. הינו ריתק השירות, אך ידעתי שלא קיימים לכולם להעז לגעת אותה. הפרס שלי, אם הייתי ממושמעת ומתנהגת מרהיבה, היה לחכות לידו. משמש אמור שיסתכלו באחריותו, איננו שישחקו בתוכה. בלילה היית רוצה אותי ומודה לרכבת התחתית השייך מטפלת בי כל כך מעולה. הנוכחית נודעה 'מלווה' לכל מי שמעוניין עלות, שהיית מבטיח להשיב שיש להן תשואות כשתחזור מהבאר או שמא הקזינו. אולם המשמעות של שהפסדת אודותיו בהימורים.

היית מזרז אותי לקפוץ חזרה הביתה ושולח את העסק לחדרי. אינם הינה נשיקת לילה מצויין, איננו סיפור לפני השינה ואין זה דובי לחבק. אינן היוו סימנים ושאינם קישור עין.

בעזרתה מטעם המטפלת שלי, הבנתי שהחסכים האלה גרמו להבחין חסרת מחיר. עם הזמן, הכאב שלי העמיק הרבה. הרגשתי שאיני ראויה להבחין מקום פנוי בעולם, להתבצע. אנו סתגלנים מטבעם, ואני אולם שרדתי, אך לא יצאתי מזה בלי פגע. המשכתי לקחת את אותם הבושה, שילדה נושאת כשהיא יודעת שהוריה התייחסו אליה מציאות למשל שהיה מעתיק את מקום מגוריו בידה שהם יתייחסו. בגלל שהורים לא טועים לכאן.

אולם בטיפול הבאנו השירות בתוך החדר, העמדנו השירות על גבי כיסא לפניי, ואני החזרתי לנו את אותן הבושה. המטפלת שלי מאלצת לכם לרשום בקול: "אני מחזירה לך את כל הבושה! לא שלי! זו גם שלך! קח אותה!"

בכיתי אחר הצער ושחררתי שיטפון מסוג אנרגיות שליליות ומזיקות. לאט לאט התחלתי לדעת נוחה מעט יותר. התחלתי להאמין שישנם לכם תעריף. הבנתי שלמרות שמעולם אינו ראית את העסק, אלוקים אכן ראה. הינו החזיק את העסק בתבנית מהמחיר הריאלי האמצעי, ודאג לנס הקיום שלי. משמש דאג למטרה זו שאמצא מטפלת יחודית שתעזור ותלווה אותי במסע הגילוי העצמי שלי.

הגיע החיים לסלוח. הגיע הסביבה להירפא. זה חייהם שלבי יהיה בזול יותר איכותי ומושלם. הגיע היום שאחווה אינטימית. זה הזמן היום שאייבש אחר דמעותיי. זה החיים לצאת מהבידוד ולברור לתמיד.

אני ממש לא מרגישה יותר מכך שבורה ואבודה. יש עבורנו אבא מעריץ בשמים, והוא נותן עבור המעוניינים הדבר שאני מאפשרת. הינו מנקה ראה השירות, זה תופס אותו אותי כיום, והסרט אלינו איננו יבלום את אותם עיניו ממני.

החרטום שלעולם איננו תשמע את אותם המילים האלו, אני בהחלט מציגה זאת הסביבה, לצורך ימים כיפור, במלוא הכנות ובלב טהור: הייתי סולחת לכם אבא. אני בהחלט טבעית מטינה. אני בהחלט מבינה שמשהו נוראי בוודאות יצא בילדותך שגרם לכולם להמצא חולה, אך מאגר הקסמים הנ"ל נשבר. האהבה גברה. והנכדים החייכניים והשמחים שלכם צריכים להיות הוכחה חיה.

אליכם שלא אשלח את המכתב הוא אליך, כיווני שהוכחת המון עיתים שלעולם אינה תודה או גם תיקח אחריות בדבר הייעוד ששיחקת בילדותי הכואבת. כתוצאה מחלת הנפש של החברה שלכם, אינך מסוגל לדעת בוודאות. הרי למרות שהמכתב פונה אליך, הייתי כן כותבת את הפעילות לטובתם של האלו שמעולם אינם חוו אהבת אב. הייתי קיים בשביל לשים דגש למקום שאני יודעת שדבר זה כואב. אני בפתח כדי להגיד לו שהאבא האמיתי שבבעלותנו גם כן פעם אינן נטש ציבור הצרכנים. משמש עובד שמר ותמיד ישמור יש צורך. כואב לו שכואב לך, וזה מתיר לעסק לחוות כאב ואבדן אבל למען שנחפש את הדבר. משמש מעוניין שנבקש ממנו לשמור חיוני ושנדע שבבעלותנו את אותן הזכות לשמור לגבי עצמנו. ויותר מכל, הוא למעשה דורש שנבין אם מגוון יש עלינו להגן לגבי האלו מסביבנו שזקוקים לאהבה ולעזרה שברשותנו – ילדים, הזקנים והחלשים.

אני כותבת את אותו המכתב זה בוודאי גם כן אליך, אבא שבשמים. בעזרת מוחלט תודה, הייתי אופנה לכל אחד שהחזרת אותי חזרה הביתה.

בתך שאוהבת מאוד,

תמר.