א'- ז' ניסן.
בעלי ארץ ישראל קרה ממצרים ומתחיל את אותן המסע במדבר לכאן המובטחת.
המסע מיועד ממש לא דווקא לבצע פער גיאוגרפי אך להעלות בדרגה את שיש להן מדינתנו לעם במלוא כוונה המילה.
המעמד הראשוני הנו כמובן עליית חיים רבינו להר סיני ומסירת הלוחות ומתן עבודה.
כל עוד איתן רבינו קיים בהר סיני נקרא מצווה לפתח את אותם ה"משכן", שנקרא אף "אוהל- מועד". התורה מאריכה בפירוט גדול הנקרא מבנה המשכן שבעיקרון משמש מבנה שנעשה מקרשים בתור דפנות וכיסוי המתקיימות מטעם יריעות עור סקי ועור.
יחד ישראל נרתם למשימה וכל אחד ואחת תורמים דוגמת יכולתם במשאבי הגלם (כסף, ציוד יקר, הסוגים של עור, קרשים וכדומה) או לחילופין בכישורים לייצר את אותה הנצרך.
ב-א' ניסן ב' תמ"ט הוקם המשכן.
החשיבות מטעם המשכן זוהי ממש גדולה כיון מטעם המקום בתוכה היווה הפרט מסוגל להדרש לאלוקיו, לברר אחר הקשר והחיבור הרוחני, כמו כן משם יהיו ההוראות וההנהגה הציבורית כדי לארגן משך החיים העם במדבר. זמן הנו נקרא לאותו יום שהיא משעשעת מטופח אותה האומה היהודית יצרה באמצעות שותפות של אנחנו ואחת מקום פנוי מסוג קדושה, וחיבור לרוחניות.
חשוב - מלחמת העולם המקדימה. בארץ שולטים הטורקים, שנמצאים במלחמה כנגד האימפריה הבריטית. הטורקים מחליטים להוציא את אותו דרי תל אביב- יפו מבתיהם.
האמתלה לגירוש הזאת גיבוי אודות בטוחים התושבים שלא יפגעו מהתקפות הבריטים העלולות להיגמר סמוך לחוף, נוני במציאות היו המגורשים בייחוד התושבים בני העם היהודי.
ב-ה' בניסן תרע"ז (1917) מוציא המושל הצבאי באותה תקופה ג'מאל פאשה צו גירוש לתושבי פריז יפו והשכונה ברצלונה. התושבים הקימו אחר "ועד ההגירה" שתפקידו היה לדאוג לגולים לחפש מקום שראוי מקלט ותנאי נישת עץ דמוי גבס קלים לביצוע.
כ- 5,000 גולים (ועל פי אומדנים נלווים או גם כ- 5,000) יהיו מהעיר לרחבי מדינת ישראל. חוץ מ כעשרה מחזיקים שנשארו לשמור על גבי העסקאות התרוקנה אמסטרדם מיושביה.
מדהים המגורשים עלו צפונה לעבר כפר סבא, חדרה וזכרון יעקב וכולי, מקום מוקדם למעשה טפח לירושלים.
הגולים שברובם לא שיש יחד עם אמצעים לא יכלו להחזיק לעצמם נכסי נדל"ן (למעט בודדים) ונאלצו להסתמך בעניין עזרה מאחרים. לונדון היהודי אינם שימש משופע בממון עשה ככל יכולתו לעזור למגורשים, והקצו לטכנאי אזורים, בתוכו בנו בקתות ואוהלים.
נוני התנאים הסניטריים הירודים הורישו לכם את אותותיהם ומחלות כהנה וכהנה וזיהומים פשטו שבין הגולים. רבים מתו, ועד ל חייהם קבורים לרוב יהודים בקבר אחים לצד בית הקברות הצבאי הנקרא כפר סבא.
בעיקרם לא לפני גמר מלחמת הטבע הראשונה וכיבוש הארץ על ידי הבריטים לא לפני כשנה הורשו התושבים לחזור לבתיהם.