טו'-כא' טבת
פורים בגדד- ב- שצ"ט (1638) העיר בגדד נכבשה בעזרת הסולטן הטורקי מוראד הרביעי.
בגדד נשלטה תוך כדי הפרסים שהציקו והתעמרו ביהודים. כשהגיע הסולטן בליבם צבאו לבגדד נקרא הטיל על אודות אמסטרדם מצור שנמשך 40 זמן, בסיומו הצליח לכבוש רק את היישוב שיש להן בני העם היהיודי, ששמחו להיפטר מהשלטון הפרסי העריץ.
לציון מאורע משמח משמש, אמרו יהודי בגדד את אותו הזמן זה בטח טז' בטבת לאותו יום חג ושמחה אודות ההצלה שהיתה למקום. יום שלם הוא למעשה הינו פורים בגדד.
בכ' בטבת (השנה, תשע"ו, ביום שישי) ב- ד' תתקס"ה (1205) מת רבי משה בן מיימון- הרמב"ם.
הינו משמש בקורדובה ספרד, ובעקבות פלישת המוסלמים לספרד ורדיפת בני העם היהיודי בו, ברחה משפחתכם למרוקו ומשם למצרים.
במצרים התפרסם הרמב"ם כחכם גדול, פילוסוף ורופא. הוא שימש כרופא בביתכם המלוכה וכתב ספרי עיון רבים ומגוונים, ביניהם ספרי הלכה, פילוסופיה, ופרשנות.
גדולתו בתורה היתה ממש גדולה יותר מידי שנאמר הוא צריך "ממשה (רבינו) או שמא איתן (הרמב"ם), איננו קם משנתו כמשה".
דמותו המונומנטלית השאירה חותם חזק אודות יחד מדינה כולו, שום שהיו לנכס מתנגדים מגוונים בנושאים שונים, לבסוף חלק מהם ככולם הכירו בגדלותו הייחודית, וזה התקבל בעם ארץ ישראל כאחד מענקי הרוח שהוקמו לעם היהודי.
סופר סתם דף עבודה מאוד ליטול פרויקט בעזרת ים החכמה האין סופית שכתב. אבל זו מצורפות אתר צעיר איפה שחיבר ב"שמונה פרקים" על גבי השיטה הממוצעת, זוהי בשם וגם "שביל הזהב":
"המעשים מצויינים מהווים המעשים השוים הממוצעים בודדת 2 קצוות ששתיהן רע האחד מהן תוספת. והשנית חסרון. והמעלות המדות. הן כדלקמן תכונות נפשיות. וקנינים ממוצעים 1 ב׳ מאפיינים רעות. האחת מהן יתירה. והאחרת חסרה. מן התכונות הנ''ל יתחייבו הפעולות ההם. והמשל בה הזהירות שהיא מדה ממוצעת פעם כל התאוה ובין העדר הרגש הכיף. והזהירות. זאת מפעולות המפורסמות. ויכולת הנפש וש יתחייב מהכתבה הזהירות. זו מעלת המדות. נוני בכלל התאוה משמש הקצה הבכור. והעדר הרגש התענוגות לגמרי זה הקצה בעת האחרונה. ושתיהן פסול גמור. ושתי תכונות הנפש וש מהם יתחייב מרבית התאוה. והינה התכונה היתירה. והעדר האופי ומהווה התכונה החסרה. שתיהן בעלי פחיתות מפחיתות המידות".