האדם מכיר מהן היכולות ממנו אם הוא למעשה עלול להגביה מצגת ברמה מובילה כזו?
את זה הייתה בודדת מהתמונות ההזויות ביותר שאי פעם חוויתי כמחנך.
או שמא שכבר הצלחתי לצבור את אותה התלמידים וסוף סוף הופך לנו שלווה בשיעור, הייתי קולט רחפן מוקדם שהתרומם מסוף הכיתה, מהמקום שהיא משתלם הכי פגיע בכיתה, מהיבט של לימודית ומבחינה חברתית. דבר בא אותה ומה הוא ממש חשב לעצמו?
השתגעתי לגמרי. רחפן בכיתה? כל אחד רציני? גורם, כל מה נסגר?
כמובן שהלך השיעור. קניית ספר תורה במרבית. התלהבות. ואז את הפעילות תלמיד דחוי, הוציא קצת את אותו הראש מתוכם מתחת לשולחן שיש להן השלט, מודע לזאת שהתהליך מתרחש לקרות כנראה הצעד האחרונות מתוכם בכיתה, כי זה קורה לעתים לטוס בהרבה יותר זריז מהרחפן מהצלם למנהלת. הוא למעשה חיכה בלחץ לבאות.
כמה עולה ספר תורה אני קולט מוצר מוזר: בפעם הראשונה אי פעם, הנו היווה מוקף בתלמידים שהתקרבו אליהם בסקרנות וכעת רצו להבטיח ולגעת ולהרגיש את כל הרחפן הזה.
הרגשתי בתוך שלי הר געש שמחכה להתפרץ ואני משתדל בכוח לעכב את הדבר.
עלות ספר תורה לשתוק ולהסתכל בדבר המחזה. השיעור תיכף ממילא אבוד מתקופת. בסיומה של 9 רגעים הרגשתי שמשהו בכעס התהומי שלי נכבה.
"בוא לפה" אמרתי לטכנאי. כל הכיתה הסתכלה על גביו במבט השייך 'הלך עליך'. הינו ניגש אליי נבוך לגמרי, מודע להשלכות הבאות.
"מה זה מה הזה?" שאלתי את הדירה, ושיחקתי בתוכה טמבל.
"זה רחפן המורה" ענה לי, מהרהר שאני מנסה להכריח את השיער להודות באשמה.
"עד אך לוקח הרחפן זה בהחלט כשיר לעוף?" המשכתי לשאול את המקום.
"לא הוא בעל ידע, נדמה לי או קומה שישית ככה" זה התחיל להתבלבל, אינן אדם להיכן השיחה אמורה.
"ואתה מכיר לשלוט על גבי זה בטח כמו שצריך?" עכשיו העיניים שממנו נדלקו שוב פעם. נצצו. ברקו. כאילו שהינו ראה התגלות:
"בטח המורה" חייך לראשונה. "אני אלוף בזה?".
"אתה בטוח?" שאלתי בהתרסה.
"ברור!" ענה והסתכל בעניין שאר הכיתה שעקבה לגבי רק את המתרחש.
"אז בוא נמצא אותך" וביקשתי מכול הכיתה לצאת החוצה למגרש, בטבע הוא למעשה התחיל לגרש אותו מצויינת ולערוך סיבובים. ברגע השני כבר יתר על המידה הכיתה הסתובבה סביבו, כולם ביקשו והתחננו שיביא לנכס אפילו לגלם שיש להן הרחפן .
אחרי רבע זמן אמרתי לו: מחר העסק שלך משווה לכל המעוניין מצגת לגבי הרחפן הוא. הייתי מבקש ולהיות אודותיו כל מה שרצית לדעת.
זו נודעה מצגת שכיכבה באספת המורים לפניכם, וכול המורים המקצועיים נדהמו מהם תלמיד יותר מידי חלש יכול בהרמת מצגת פרופסיונלית כל ואם צריכים להיות בהחלט הפוטנציאל ממנו, אז ממה זה שימש אם עכשיו?
לסיום השיעור במדינה הראה לכולנו רק את המצגת, שניה עבור שיצא להפסקה, ניגש אלינו ואמר לי:
"תודה שלא העפת את העסק למנהלת. הינו לי כיף להעביר זמנם את אותה המצגת. ובפעם הראשונה בחיינו, קיבלתי סגנון להיות לבית מסוג ידיד מהכתה".
"אחלה" אמרתי לו: "אבל בעתיד הקרוב או כל אחד מתגלגל לעשות לכיתה רחפן או להנחית כאן מסוק עד נושאת מטוסים, תשתדל לעדכן אותי קודם. שלא מהראוי עת הייתי נקבע לשפר את אותו הכיתה שלי לבסיס השייך חיל האוויר".
"סגור" הבטיח לכל המעוניין ולחצנו ידיים.