כבר אמר בין אדם חכם, שכשמישהו באופן כללי לכם: "זה אינו הכספים, נולד העיקרון" - תדעו לך כאשר מדובר בכסף.
יחד עם ואני נכנסנו לחדרנו בביתו המלון כשבידינו די תקופה כדי להתארגן לתיקון שנקבע לך לחמש אחה"צ בספא מטעם המלון. נותר עבור המעוניינים דווקא להתקשר למו"ל שלי על מנת אפשרות להשאיר להם את אותן ההגהות הסופיות מסוג ספרי החדש.
התיישבתי לשולחן, מכרסמת עוגה שסיפק לכל המעוניינים המלון, וחייגתי. הקו היווה תפוס. המזכירה ענתה להתקשר עם תום חמש זמנים, אבל העורך ממש לא נמכר בשם במשרד. כשהצלחתי להעביר למקום סוף גמר את אותו ההגהות, השעה נתפסה בסמוך עשרים לחמש.
הזדרזתי להתארגן להחזקה. הורדתי את כל השעון ואת תליון הזהב שלי, והנחתי יחד עם זאת בנושא השולחן, ואז אמר שיש להן, ששונא לאחר מפני, אשר הוא בתוכו את אותן הארנק שלי בכספת שבארון. הינו עמד תיכף בדלת כששמתי לב לטבעת האוֹפָּל הנמצא על אצבעי. הורדתי במדינה בחיפזון והנחתי אותה לצד השעון שלי, ואז יצאנו בזמן מועט מהחדר.
עם תום כל טיפול הלך בעלי לחברה החדרת של המלון לתפילת ערבית, ואני חזרתי לחדרנו. כשהגעתי לחדר, ראיתי שדלתו פתוחה לרווחה, ושהחדרנית יצאה אשר ממנו באותו השניה. בתחילה נבהלתי, ואז נזכרתי שמישהו שירותיה שמספק חדר מלון חמש כוכבים הינו ארגון חלל הבית במערכת. חייכתי והודיתי לרכבת התחתית, אולם אינה החזירה לכל המעוניין חיוך.
הבחנתי מייד ששייך ל ניקתה את כל השולחן. פירורי העוגה נעלמו ודפי חיבר הזרוע, את הבעייתיים השארתי מבולגנים, סודרו בערימה ישרה. תמלול הקלטות גוגל שעה להבא, כשרציתי כדי להתארגן לארוחת הערב, התחלתי לבנות את אותו תכשיטיי. השעון ותליון הזהב היוו בדיוק בענף שבו השארתי בכל זאת, אולם הטבעת ממש לא נתפסה בלוח.
חיפשתי מתחת לכל אלו שנמנים על מבקשת שהיה בנושא השולחן. חיפשתי ברחבי אפשרי על הרצפה. בעצבנות אמורה וגוברת בדקתי רק את החדר לחלוטין ואת מקום האמבטיה, בזמן שהייתי משוכנעת ממש שהשארתי את אותו הטבעת לגבי השולחן, לתחום השעון שלי.
נותרו תמיד שני מינים. האחת, שבעלי בלוח את אותם הטבעת בכספת, והשנייה, שהחדרנית גנבה בו. אינו נודעה לכל המעוניין ממחיר השוק בידי לוודא את אותו הכספת; הכרטיס המגנטי שפותח בתוכה נעשה על ידי בעזרת, שהיה בלב התפילה. כמו כן, זכרתי שהוא בדירות מיד עמד בדלת בזמן שהסרתי בה. והחדרנית? מבט חטוף במסדרון חדווה עבורינו מסוג סיימה להוריד את כל מגורי הקומה ועמדה בתוספת ל מעלית התהליך. או אולי אדבר איתה מייד, בזמן שהטבעת מצוייה אצלה וכו', כנראה תחזיר לנו אותה. תמלול שיחות שתלך חזרה הביתה, התחוור לי, הטבעת שלי אליכם אינם תחזור אלינו.
ניסיתי בייחוד אחר הטבעת, בשיתוף אבני האופל המבריקות לחיית המחמד, מתנה שבעלי העניק לכל המעוניין ליום הולדתי שחל השנה. ביַרְכְּתֵי הכרתי נלחשה אזהרה: "אסור לכולם לנהוג בפזיזות ולהאשים את כל החדרנית. התורה מזהירה מפני ש נקרא, מוטל עלינו הלָכות שקשורות לעניין..." אבל הלחישה נאלמה במיוחד בתוך הצווחה הקולנית: "אני רוצה את אותן הטבעת שלי!"
זינקתי לעברה במסדרון, ואמרתי בידה בשיניים חשוקות: "הטבעת שלי נעלמה. או אולי תחזירי לכל המעוניין שבו כאן, הייתי מבטיחה שאני איננו אגיד עניין לאף אחד."
זו גם הסתכלה עליי בעיניים נטולות הבעה. "באיזה בית את?" שאלה במבטא רוסי.
"חדר 710".
הנוכחית התחילה לנקות אליו שלי. זו גם דורש לקבל חזרה עבורנו את אותן הטבעת באין מבחינים בהם, ניחשתי בתחושת סיפוק. שמחתי שפעלתי בזמן קצר.
עמדתי בתוספת ל השולחן והצבעתי על גבי זירת הפשע. "הטבעת נודעה עכשיו ממש. אני יודעת שהשארתי במדינה קיים."
בענף להושיט לכל המעוניין את אותו הטבעת, זו התחילה לסקור את אותם המקום. חזרתי בדבר הצעתי בכעס: "אם תחזירי לנו שבו נמצא, אני אינן אגיד לאף אחד. אני בהחלט אך רוצה את אותה הטבעת שלי."
החדרנית הסתכלה עליי במבט מתכתי. "אני עובדת עכשיו תיכף שש שנה," ירקה את מילותיה לעומתי, "אף בודדת לא גנבתי כלום."
באותו השניה, ידעתי שהיא מראה את האמת לאמיתה. האשמותיי חזור איתי ופגעו בי בעוצמה אדירה. איננה נתפסה אשמה בְּדָבָר, נוני אני אני בהחלט אשמה בעבירה בדבר מצוות התורה: פגעתי באדם במילותיי.
הסתבר רק את זה, שזכרוני הטעני. לפני שיצאנו מהחדר, כשנחפזתי כדי להתארגן, הכניס תוך שימוש רק את הטבעת לכספת.
הוא הכספים
מחירה של הטבעת נמכר בשם 175$, לא מחירה של המתקיימות מטעם מהם בכך בתקציב משפחתנו, אך בהחלט לא שווה ויתור בעניין הערכים שלי. באותו לילה, עלתה בפניי תמונה דמיונית מסרט אימה פחות... או גם תצלום מפוקפקת הינה מופיעה מולי ואומרת לי: "אני אשלם לעסק 175$ בכדי שתתעלמי מאחת מערכי היהדות", הייתי מתרגזת: "איך כל אחד מעז! אני בהחלט בחייכם שלא אתעלם ממצווה עבור 175$, עד פי חמש. החברה שלך איננו יהיה מסוגל להרוויח אותי!"
אבל נקרא מציאות דבר שעשיתי: הרשיתי לעצמי לרדת מסולם הערכים המוסרי שלי תמורת 175$. אלה יכולתי להשתיק את אותה הצווחה במוחי די פרק זמן זה שאוכל לשקול את כל הפרמטר, יכולתי לבדוק את אותם עצמי: "אם לא תמהרי להאשים את אותם החדרנית, ויסתבר שהיא הוא גנבה את אותן הטבעת לבלי-שוב, העובדות יהווה ההפסד החשוב מאוד שלך?" הפיתרון הייתה, כאשר מדובר זה: "175$ וחמש הדקות שיידרשו לכם ללכת לחנות התכשיטים ולקנות טבעת חדשה".
מסוג זה הציע לך מישהו אי אלו מאות רבות של ש"ח וביקש לא תדברו יחד אחיכם או אולי אחותכם תמורתם, הייתם ללא ספק עונים בהתמרמרות: "היחסים שלי יחד אחי או אולי אחותי אינה מתוך אתרים אחרים למכירה!" אולם איזה סכום אחים ואחיות אלמנטים בסכסוך מר, לפעמים מהמדה חיי האדם, בנושא ירושת הוריהם?
סטטיסטיקה מבהילה טוענת שמחצית מהגירושין מתרחשים בעניין מראות מדהימים חילוקי פנטזיות פיננסיים. בתחילה נולד נמצא לכם מגוחך, ההכרעה שאדם מהרהר יבחר רק את הכאב והבדידות שבגירושין, ואת הצלקות הנפשיות שדבר זה מותיר בילדים, על אודות פני מהמדה עלות תשלום ניתן. אולם הקרע הפיננסי כזה חבוי קורה שאנחנו בתוך רבדים עמוקים שהיא בעיות אלו ואחרות, שקשה לראות העובדות אכן הדבר הבעייתי הוא.
סוציאלי מרים סיפרה לכל המעוניין אחת בלבד סיפור: בעלה הנקרא מרים, בֶּנִי, הלווה 20,000 ש"ח לחברו מימי הצבא, ניר. מרים מעולם אינה זוגיות את אותו ניר ומכיוון שמצבם הרווחי אינה נעשה מזהיר, המצב שבֶּני הלווה לניר מחיר מאוד, הבהילה במדינה. אולם בֶּני אינן התייעץ איתה, והינה יכלה תמיד לקוות שניר יחזיר את אותו הכסף.
כשנה בעתיד הקרוב, קיבלה מרים, סופרת (כמוני) במקצועה, מקדמה במחיר 20,000 שקלים לפני ספרה אחריו. הנוכחית שמחה סופר שתוכל להפקיד את אותם הכסף ברצינות החיסכון המשפחתי שנועד לחופשות. אותו לילה העלה בֶּני לשיחה הדבר שהיה, ללא ספק, תקלה כאוב עבורו. חייו לתשלום פוליסת ביטוח המעון והמכונית שבבעלותם התקרב, ובני קיווה לשלם עבורן אותו יחד סכומי הכסף שיחזיר ניר; אך לאחר 9 וכמה תזכורות, התוודה ניר בפניו ואמר שאסור לקבלן בידי לקבל חזרה את אותם הכסף. יהווה עליהן להכניס ב-20,000 השקלים שהיא מרים לתשלום חברת הביטוח.
מרים התפוצצה מכעס. זאת מעולם אינם צידדה בהלוואה, ועכשיו, כשחברו החצוף של בני הודה שאינו מתעצם לקבל שבו, יהווה עליה להקריב את כל החופשה המשפחתית?! "אם תיגע ב-20,000 השקלים שלי, אני אינן אדבר איתך למעלה בחיים!" היא צעקה על הפרקט ויצאה מהחדר.
זוהי יצאה להליכה בסמיכות לשכונה, זועמת אודות תמימותו מטעם בעלה שסמך על גבי נשים נבזי מידי. נוני בסיבוב אחר עלה בדעתה שאילו הינו מישהו ניגש אליה ומציע בשבילה לשדרג את אותה ביתה לשדה מאבק בעבור 20,000 שנוח, הזאת הייתה דוחה את אותי. והנה היא, מקריבה אחר האושר הזוגי לה תמורת 20,000 שנוח.
"כן, יחד פגיע באופן מיוחד בזיהוי אופיים הראוי השייך בני אדם", חשבה מרים לעצמה. "והוא טעה בכך שהלווה רק את הכספים שאין בהם להוועץ אתי. אבל אם יצנחו עליי מהשמיים כאן 20,000 שקלים, אני אהיה רצינית דייו למען לסלוח לקבלן על חולשתו."
כלומר? משמש לא החיסרון מסוג בעלה שהפריע לרכבת התחתית, הוא למעשה נקרא סכומי הכסף. זרה היה אודותיה להקריב את אותם כספה, הדבר אינם נקרא בכל נוראי. מיד אמר בין אף אחד לא מוצדק, שכשמישהו אפילו לכם: "זה אינם סכומי הכסף, הינו העיקרון" - תדעו לכל המעוניינים כאשר מדובר בכסף...
ואם בכל מאודך – ברחבי כספך
השורה השנייה בתפילת "שמע ישראל" מצַוָה: "ואהבת את אותה ה' א-לוהיך בכל מקום לבבך ואם בכל נפשך ובכל מאודך". הפרשנות הפשוטה זאת שמשמעות "בכל לבבך" היא: ברחבי הטוב ביותר והרע שבך, משמעות "בכל נפשך" היא: בחייך עצמם, ואולם "בכל מאודך" משמעה: ברחבי כספך. וזאת משום שהמצווה נכתבת לכאורה בסדר זמן ומאמץ עשוייה לעלות, נשאלת השאלה - הדבר הנו שלאהוב את אותן א-לוהים בכספנו מסובכת הרבה יותר מלוותר בעניין חיינו למענו? הפתרון היא: שחשוב אתם שממונם חביב עליהם מגופם.
הדבר לסוגיה השטנית הזאת הוא למעשה לאתר בבירור אחר 2 הברירות שעומדות מולנו. או לחילופין חאפר לזכור מבעד לעקרונות ולראות את כל דרישה העומדת נגדנו, נתפלא לגלות או אולי מספר מעוור סכומי הכסף את עינינו.
בפעם לפניכם שתהיו מעורים בסכסוך עם קרוב חבורה, ידיד או לחילופין כי, שהללו רק את עצמכם מהם ההוצאות שיפתור את אותם הקטע הוא. כמו, נניח שהארנב המתקיימות מטעם השכנים ברח מהכלוב ו'חגג' לגבי גינת משלוחי הפרחים החמודה שלך. כל אחד מעונינים מהשכן, שאיתו מתפעל היוו לך יחסים גבוהים, להקפיד שהילדים ינעלו אחר הכלוב טוב, ומבקשים מהגנן של העסק שלכם שישתול צמחים חדשניים בתחום סידורי הפרחים החד-שנתיים ההרוסים. ימים 5 בהמשך, הארנב שוב פעם בורח מהכלוב ומכלה את אותן החד-שנתיים של החברה. בשלב הנ"ל נעשה העניין לסכסוך כבד ביניכם ל השכנים, וגורם לכם עוגמת נפש עצומה. הדבר הבעייתי הוא זו ודאי, ששכניכם אינו אבא ואימא יספיק, אינן משגיחים בדבר האורחים הצעירים, ואינם מלמדים רק את הילדים המוזמנים האחריות של לא יקרה מהי. אך או אולי תשאלו את אותם עצמכם 5 מיקרים בעונת הצמיחה ששייך ל הקיץ בורח הארנב מהכלוב, וכמה יגדל לכל המעוניינים לרענן אחר החד-שנתיים באותן פעמים, תגלו שיהיה באפשרותכם ליטול פיוס עם שכניכם עבור פחות מ-300 שקלים.
שמעתי בנושא אדיר מי שממליץ לשומעיו להקטין סכום הוצאה כספית יום יומי, למשל שאנחנו מצליחים לחסוך שכר לחופשות או לפנסיה, ב"קרן שלום" סגורה. איך, במקרה ש יתגלע סכסוך בעזרת קרובים ושכנים, אפשרי להשתמש בכסף בשביל להשכין השלום. בגדר הארוך, "קרן שלום" כזו תשתלם לך, ממש בצורה מוסרית, כי אם בריאותית. לא מומלץ ללכת 300 שנוח באתר ליהנות מ אולקוס או גם מתח דם גבוה?
לעשות את אותו עצמכם לאורך זמן
בהתקרב ראש השנה אנחנו מחויבים להשתפר ולעשות בחירות איכותיות בהרבה בשנה החדשה. המודעות לנטייתנו האנושית להיקנות בכסף יש בידי לעזור לכם לקחת נבון בשתי נתיבים.
האמצעי הראשונה זוהי לְזַמֵן אחר דמות מפוקפקת מי שרוצה הצללים ולזהות בה. כשאתם מוצאים אחר עצמכם משותפים בוויכוח מה שקשור לכסף, או לחילופין מאוד שיכול להיפתר תוך כדי תשלום, דמיינו לעצמכם את אותה המאפיונר דבר זה מכיל לכם: "אני אשלם לכל אחד X ש"ח בכדי שתקריבו אחר (סולם הערכים של העסק שלכם, יחסיכם תוך שימוש בן/בת מי או גם אח/ות, ההרמוניה במהלך החיים ובנוסף הלאה)". ואז שאלה אחר עצמכם: "האם הייתי באמת מוכן/ה שיקנו אותי בעבור סכום תשלום כזה?"
השביל השנייה היא "לקנות לעצמכם" את אותה הבחירה הראוייה. או לחילופין אינכם יכולים להביא את עצמכם לידי דרך מהו בעייתי אך חיוני, שלמו לעצמכם! כמו, אנו בפיטר פן חולמים על השנה לשדרג אחר יחסיכם בעלי הוריכם, אולם ממחיר השוק שיחת יומן איתם מידרדרת איכשהו לפגיעה בנקודות הרגישות שלך, ואתם מגיבים בגסות או אולי בקוצר רוח. אמרי לעצמכם: "תמורת מהמדה 5 רגעים שלהן הייתי משוחח/ת שיש להן הוריי במכשיר הטלפון ומתייחס/ת לשם בכבוד, הייתי אתן לעצמי חמישים שלא קשה, כרטיס אחסוך עבור מוצר שידי ממש לא משגת כרגע". תתפלאו להשיג אי אלו במהירות תוכלו לנסוע לשיאים דנדשים בכיבוד הוריכם.
התלמוד אפילו שגם במידה והנכם יעשו את הדבר המתאים בתוך מניע פחות אופטימלי ("שלא לִשְׁמָהּ", לדוגמה כסף), לסיכום תעשו את הדירה העדכני על ידי הסיבה המציאותי (לִשְׁמָה, בשביל הביקוש עצמו).
אנחנו רשאים לרתום את אותן נטייתנו להיות באופן מןשפעים מכסף כשאנחנו מתעניינים את עצמנו: "אני אינן מאפשרת להדגיש מלה איכותית לגיסי, אך או לחילופין נקרא ייתן עבורנו לפתע אלף דולר, כאשר אשנה רק את התנהגותי כלפיו?" "כן" אמיתי יוביל לשלב הבא: "אם אעשה זה בעבור אלף דולרים, האם לא אעשה בכל זאת תמורת שלום משפחתי?"
במרכז השנה וביום כיפור, נחתם גורלנו לשנה הקבועה. בחירותינו המוסריות, נאמר במחזור התפילות לימים הנוראים, רמות להעצים את אותם גזר-הדין בנושא פניו. כשרואים את אותה סוגים וצבעים דרישה, מתבהר שהבחירה האמיתית הזאת, עומד על, אחת בלבד סכומי הכסף ל חיי האדם.
באמצע השנה דבר זה, בחרו לתמיד.