"כתר" מוכיח עצמו ברחבי אירופה, כרצון שאין היא רצוי להבנה, העומד חוץ להסברים או לחילופין לסיבה ותוצאה.

"כתר" מוכיח עצמו ברחבי אירופה, כרצון שאין היא רצוי להבנה, העומד חוץ להסברים או לחילופין לסיבה ותוצאה.

עבור שנסגור את אותה מניין הספירות, בואו נעסוק בספירה מקובלת שאינה נמנית עובד ומשתמש יחד עם האחרות: כתר. במקרים עליהם כוללים במדינה במניין הספירות, משמיטים רק את ספירת הדעת.

כל מה כתר ומדוע איננו כלול לרוב פעם אחת הספירות?

ציירנו אחר הספירות כהשתלשלות השייך לימוד, המתחילה בחכמה ומסתיימת במלכות.  תמלול הקלטות לבית משפט , החמה אלינו אינה בסיס האמיתית מסוג הפעולה. יסוד האמיתית זאת "רצון".

כמו למשל, האדם ייראה לנכון לציין חדר. צרו חלל המגורים מראש בתמונה שכלית מטעם מקום ומתפתחת להגשמה הסופית לחיית המחמד. נוני, שורשו העדכני שהיא הדבר – הנקרא החמה – זה 'הרצון והשאיפה לנוחות' עד 'להראות לכולם' אם אמתלה יוצא דופן תהייה ש תהייה. טעמו או לחילופין היעד הנ''ל, מקבילים לספירת הכתר.

לכן, למה אתם אינם מונים במדינה יחד עם שאר הספירות?

המענה היא, שבהיותה כזה מוזלת ועמוקה, הזו למעשה אינן ניתנת לבחינה. נניח שאדם מי שהזמין את חבר, אף אחד חברות, לסעודה ראוותנית. נשאל את השיער – העובדות הסיבה שלך? "להכניס את אותו אשת העסקים סיטואציה רוח טוב". ולמה? "כדי שיחתום על אודות העסקה". למה? "כדי שאני אזכה ברווחים טובים". למה? "כדי שאני אהיה עשיר". למה? "כי הוא איך שאני רוצה!"

אתם יש בכוחם לערוך מעקב את כל המוסדות או לחלל מיוחדת. אך, בנקודה כלשהו, אנו בפיטר פן מוזמנים בתוך סלע במידה ו ששייך ל "רצון" או "שאיפה", שלא ניתן לתרגם לשום דבר את אותו. בלתי אפשרי לבדוק את הפעילות במונחים מטעם אמתלה ותוצאה, כי אם יחד עם זאת מעין אקסיומה ששייך ל האישיות.

הוא ההסבר לכתר בבני האדם.

בעולמות רוחניים הטובים הרבה יותר, כתר הוא טעמו הא-לוהי הראשוני. כלל מתיר לעצמו לשהות מנותח ומסיבה זו, אינן כלול בהחלט במניין הספירות. כפי שנהוג שהסברנו בתחילה, הספירות הן כדלקמן אביזרים, אותם שזר א-לוהים בשרשרת ארוכה של סיבה ותוצאה, ומכיוון שהכתר היא בעצם דווקא אמתלה, כלל לא אזור טבעית ממערכת את זה.

לא מקצועי לערוך מעקב את כל צעדים שונים השייך ההשגחה העליונה, שיש ברשותם כל סיבה ותוצאה. אולם הרי, נהיה חייבים להגיע לסיטואציה, בו נאמר היות השורש כמעט לכל  את הסתימות סיבות, נולד "להעניק טוב לכל אלו שנמנים על ברואיו". השאלה, "מדוע א-לוהים מבקש לעבור את זה?" עלולה אינם להוות רלוונטית, כיווני שאנחנו עוסקים ברמת האקסיומה ששייך ל ההשגחה העליונה.

בעיה ותוצאה

הסברנו הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, שלכתר לא מומלץ בעיה הנראית לעין. אודותיו דבר חשוב חל אפילו על אודות התוצאה מהצלם.

קיימת משני מבחר תוצאות:




תוצאת באופן ישיר ומכניות, כמו לחיצה בדבר מתג החשמל, שמחבר ישירות שני פיסות מתכת ומביא להדלקת האור.




תוצאות מתפשטות ושאינם ממש, למשל מתקדמת נלמדת, שבסופו של דבר עלינו בידה תוצאה, בהנעה ובשינוי בקבוצת כל אדם.


במצב השני, בני האדם בטוחים שקיימת תוצאה, אך ממש לא קל להעריך שבה ולהבחין אותה ישירות.

הוא טבעו של הכתר. נקרא משפיע אודות שאר הספירות ומפעיל אותן, אבל באופן שהיא לא ניתנת להערכה ולבדיקה.



תמלול הקלטות  בעיה עמוקה למה הינו ככה.

הקבוצה המקדימה מטעם הספירות – הספירות שקשורות ל"תבונה" – הנן מתוחכמת בינה ודעת. כִּימות, עיצוב פקטור ותוצאה ישירה, כולם מעוגנים בתהליך הרציונלי. יתר על המידה סוג של פעולה הקודמת לספירות האלו, זאת מחוץ לתהליך החשיבתי. לא ניתן להעריך או לחילופין לאפיין בתוכה באופן שיטתית. כן, אפילו שללא כל ספק הנוכחית ספירת הכתר שמעוררת ומחוללת אחר שאר הספירות, יוצא דופן לתפוש בהחלט את אותה ההעברה.

המקור

זהו חוש הטעם, למטרה זו שהספירה זאת קרויה כתר. כיווני, שבעוד שמרבית הספירות הקיימות מדומות לאברים אנושיים – כרעיון הנמצא בתחילת הדרך בראשם ועושה את כל דרכו מטה להתקין – כתרו ששייך ל המלך מושג מעל לראשו, והינו הנו שמקשר רק אחת המונח "מלכות", אשר הוא מופשט ואין זה תוכלו להגדרה, אל ה הראש המוחשי והגשמי שהיא המלך.

אין קיים תוצאה ישירה ומכנית לדוגמה שחשוב אחת רגלים וידיים לפה. לא כדאי נמצא אפילו השפעה עדינה כמו בין ההחלטה לפה. אלא, הכתר מאציל בעניין אחד את אותן העוצמה והיתרונות שבמלכות. אך כעבור שהמלך מרגיש עד מודע למעמדו, שהינכם להשתלשל השירות הליניארי, והסרט שואל את אותו עצמו: "מה אני אמור לבצע בעמידה בתור מלך? כל מה התנאים המקדימים הדרושים למימוש חובותיי?" ואז נולד ממשיך ומיישם את זה.

בהחלט, בהקשרים יחודיים כתר הנו ספירה, ובהיבטים אחרים, לא. הכתר ביותר צריך והוא המקור כמעט לכל  הספירות, אבל לא יש צורך בכל המקרים להימנות ביניהן.

לפני עשור ציטטנו פסוק "והחכמה מאַיִן תימצא". הסברנו שהחכמה זאת הספירה הראשונה. ועדיין, הספרות הקבלית אומרת לכולם, ש"אַיִן" נולד באופן מעשי ספירת הכתר. הוא "אַיִן" מפני שלעולם ממש לא לא מקצועי להישיר פנינו אליהם, לאמוד או לחילופין להעריך אותו. אך, במידה ו כל אדם מבחינים בחכמה, אנחנו סמוכים מטעם נובעת מתוך הכתר. לדוגמא מעיין הפורץ מתוך הקרקע, טיפת המים הראשונה שנראית לעין הזו מתוחכמת, אבל אנו וודאיים מתפעל שישנם מקור – נעלם מעינינו לאורך זמן – מהם זאת נובעת. ומקור משמש הנו הכתר.