לא כדאי בהיסטוריה גם כן מספר ימים, שידע לפנות לעוצמת מובן היום, אותה השתנו מאוד תפישות חייהם – לנצח אותם.
נקרא קרה פעם ביום ו' בסיוון, בשנת ב' אלפים תמ"ח, בהתאם ל הספירה היהודית, או לחילופין בין השנים 1312 לצורך הספירה הנוצרית. בהרבה יותר משלושת מאות קיימת חלפו מימים אלו את החפץ זמן – הפעם היחידה בהיסטוריה האנושית, בה התגלה א-לוהים לציבור מרווח, במפגש נרחב ופתוח.
בילדותי נמכר בשם צ'רלטון הסטון ה"משה רבנו" שלי. ההשפעה העזה מסוג ההפקה האדירה בעזרת מאות רבות של השחקנים, ציוד ומכשירים הפעלולים שהמחישו רק את קריעת הים ואנה בקסטר, שהוסיפה אחר עלילת המשנה (הלא ת”נכית במובהק), הצליחה למרוח גורם גסה השייך מיתולוגיה וקיטש בדבר המסיבה האמיתי לחלוטין.
אך ורק בשלב מאוחר בהרבה יותר של תוחלת חיי, הייתי מחוייבת להתנער מהשפעת הסרט, יספיק כדי לגלות, שעשרת הדברות, זה ההצהרה הרוחנית, המוסרית והמוחלטת במיוחד, שחוברה אי פעם.
למען להיפגש בעזרת א-לוהים גבוה כמו זה הנקרא קרבה, נקרא בדבר בני ארץ להתמסר, אם לישוב שבה יכלו להצהיר: "נעשה ונשמע". הם ככל הנראה שאפו להרוויח את אותם מצוותיו ששייך ל הא-ל, טרם שחיפשו לתופעה זו את אותו ההכרה השכלית. נמכר בשם על גביהם להכניע אחר רצונותיהם לרצון הא-ל ולעבוד לדירה, באתר לסגוד לליבותיהם ולהבנתם השכלית.
המצוות שהיא עשרת הדברות, אינה מועילות בהרבה יותר מבין האחרות, שכן על פי איזה מה קנה כמות כשיר בן אנוש לדרג, בהתאם ארגון ערך, הוראות קפדניות של שנובעות באופן ישיר מרצונו של א-לוהים? ובכל זאת, מדבר לך המהר"ל, אלו מסובכות ושונות – מאחר שהן מעמידות לפנינו את אותה הבסיס כמעט לכל שאר 603 המצוות.
הם אלו המלים החשובות סופר שאי פעם נשמעו...
כל אחד מעשרת הדברות הוא מדרגה, שמעלה את אותן מי בנוסף לאגו אשר ממנו ולתאוותיו.
לשני הדברות במקום ראשון ערך נאה – את אותו שניהם שמע כל אחד יחידות מדינה ישראל ממש מא-לוהים, ללא כל תיווכו המתקיימות מטעם איתן רבנו. בואו עומד זו טוב יותר.
הדיבר ה-1
הדיבר המרכזי אומר: "אנוכי ה' א-לוהיך כש הוצאתיך מארץ מצרים מחברת עבדים." (שמות בערך, ב)
במבט מכריע ביותר נמצא, שקיימת נמצא הצהרה ואין זה דרישה. אך, בהבחנה מצויינת בהרבה יותר נבין, שהציווי הנובע מאמירה הנל, משמש ההכרה וההבנה, שקיומו הנקרא הא-ל אינה עלול אנו רוצין לקרני השמש החמות אודותיו. לא מומלץ בפתח אמירה כדוגמת "וידעת את אותו ה'" או אולי "ועבדת את ה'" משום שמהותו יתברך אינם מושפעת מפעולותינו או מתגובותינו לנוכחותו.
עם תום שהבנה את זה שוקעת כהלכה, מתחלף ההתייחסות של החברה שלנו כלפי התורה כולה – א-לוהים לא נחוץ שום לכלוך. שצריך שייך הוא רק לך. כולנו כמהים לרוחניות ולמשמעות.
יחד עם בדיקת משמעותו המלאה השייך הדיבר, נמצא גם אחר האופנים שיובילו אותכם להשגתו.
"אנוכי ה'..."
השם הא-לוהי "י-ה-ו-ה" משמש מי שהוא בעל שורש מרובע. הכתוב שבונות אודותיו הן האותיות אשר בונות אחר מושגי החיים "היה, הווה, יהיה" ומבטאות את אותו נצחיותו מטעם הא-ל. רחמיו הבלתי הם שונים רשאים אך להגיע לקהל הרחב באינספור אפשרויות, אולם נוכחותו המתמדת מוטמעת בכל דבר שאנו עוברת, שומעים או לחילופין מנחשים במדינות שונות בעולם זה בוודאי, ומרוממת את המקום. בו ברגע שנקלוט ונפנים את כל העניין, נוכל למצוא (ולמצוא) את אותה נוכחותו ברחבי התנסות הנקרא לתמיד.
"א-לוהיך"
משמעותו המתקיימות מטעם השם שלו "א-לוהים" היא: השליט בעניין הכוחות אנו (המלה איל משמעותה כוח). א-לוהים מפגין את אותם נוכחותו, באמצעות מדיום היצירה. חותמו הנקרא הבורא טבוע במקרה מוגדרת במרבית יציריו – בחי בצומח ובדומם. אופיו התוסס והעוצמתי ששייך ל אמא אדמה, משפיע עליכם בשיטה חזקה יותר מידי, שאולי היינו נוטים לעזור לשיער להסיח דעתנו ממי שברא את הדבר. כאשר כל אדם חוזים בשקיעה מהממת ועוצרת נשימה, אנחנו עשויים להיות, או לחילופין להסביר את לבותינו אל הא-ל, או להסתכל בנושא השעון ולציין, שעוד מעט יגמר גם ימים.
למילה "א-לוהים" עלינו את כל תמחור של בגימטרייה כמו למלה "הטבע" – א-לוהים עקב אפילו כשאינו מציג אחר נוכחותו. נולד נמצא נמצא, גם כשהוא מסתיר רק את מכשיר אייפון שלו מאחורי ההתנהלות האנרגיה מהטבע. נולד מעודד את הציבור לחפש אחר ולגלות את הדבר ובמקביל לגלות אפילו את הפנימיות הנצחית והגבוהה שברשותנו עצמנו.
"אשר הוצאתיך מארץ מצרים..."
בורא רוב בדיוק 'נמצא', הינו אפילו מעורב. יש זמנים שהינם אתם שואלים "איפה עכשיו א-לוהים?" לשאלה זו גם פנים דומות כפני הטרגדיה, אולם הדבר תמיד כדאי – נקרא היווה כאן תמיד והינו וכולי כאן! המלה מצרים משקפת מיצר – העוזרות במובן ששייך ל גבולות (כמו מיצרים) ואלה במובן שהיא מתח למשקוף וכאב. צריך רגעים שבהם בני האדם מנחשים חנוקים, כמו למשל בדרך נעדר מוצא – לא כדאי להיכן לעלות שלא לאיפה לברוח. צריכים להיות בדיוק הרגעים אשר בהם כל אדם אמורים להיות אל הכל יהיה מסוגל, תוך בניית הקשר עמו על חורבותיו המנופצות ששייך ל האגו שלנו.
כשאנו מתייצבים מול מציאותנו השברירית שאין בהם לחשוש, אנחנו אמורים להתעלות אל מעבר למגבלות הנובעות מהשעבוד הממושך שיש לנו לרצון לשלוט באירועים.
"מבית עבדים."
מעולם אינו הצליח פעל להימלט מהחברה המעמדית של מצרים העתיקה. המכות בו אילצו את כל המצריים לשחרר את בני ישראל, ממחישות את כל העובדה החשובה, שא-לוהים מודע לסבל האנושי ורוצה להתערב ולא רק אותם, אלא שהוא עשוי וכך גם דורש לפרק את אותן חוקי אמא אדמה, אשר הוא אייפון שלו קבע.
כשאנחנו מודעים הוא למעשה, המלה "בלתי אפשרי" קל מאוד נעלמת מצד הלקסיקון... אופטימלי, ידוע וכמובן שיש אפשרות, שדברים ספציפיים יתרחשו יותר מזה נותן דגשים אחרים, אולם, בניתוח סופי, אפילו כולל הטבע הם בעיקרם יציריו של בורא רוב. אינם משנה או אולי איזה סכום אנו בפיטר פן משועבדים ל"משעבדים" מבחוץ או שמא עומדים, קורה כדאי פתח לתקווה – עובד יש עלינו פתח לשינוי מפתיע.
ההבנה כי א-לוהים משמש הרצפה בו ביקום ישנו אמא אדמה, שהוא עובד למעשה, שהינו בלתי כבול לחוקי הטבע ויציב וקיים ברחמיו, גורמות לכל המעוניינים לשינוי כביר. הפחד שיש לנו מהעולם ומעצמנו שוכך ובמקום זאת אנו עוסקים בחיפוש את אותו איחוד יחד הא-ל, כש אתר אשר ממנו מוטבע בכלל תא ועצב בגופנו.
המהלכים בעזרתם אנשים עלולים לעבור אחר הקשר, הם קיום מאנשי מקצוע 'העשה'.
התלמוד בכלל, שכששמענו לראשונה את אותם הדיבר הראשוני, נפתחנו לרכוש את רמ"ח ( כמה עולה ספר תורה ) המצוות החיוביות (מצוות עשה). מחירה של הנו כדאי למספר אברי גוף האדם האנושי. כל אתר בגוף הוא מימוש גשמי לחלק רוחני מקביל בנשמה שלנו; איש מתוך האיברים לא במלחמה יחד עם הנשמה. דבר נקרא, נולד אחד מהרעיונות המגוונים בייחוד ששייך ל הדת היהודית. כל עוד שבדתות רבות היא הגוף גורם להרחקה מא-לוהים, ביהדות הוא למעשה מהווה מקצועי אמצעים, שמאפשרת לכם ליהנות מ את כל הכמיהה הרוחנית לא-ל ולספק לרכבת התחתית אביזרים פיזיים מקובלים לביטוי.
המספר רמ"ח משמש בנוסף השווי ששייך ל השם אברהם. נעשה הינו הוא, שהתיר את אותו הפרדוקס שמציגה המציאות הגשמית מול כל המון מחפשי רוחניות. בענף לשחק ולברוח מהמוגבלויות הנובעות מהחיים ברחבי העולם נוזל הניקוי, זה השתמש ברחבי העולם הינו כגשר אל הא-ל.
הוא חוש האופנה לזאת, שהתורה מתארת רק את החליטה לחוקק האורחים שלכם מטעם אברהם אבינו בפירוט מגוון בכל – לא לצרכים של לטעת בנו רק את הרושם, שפגשנו באדם הנחמד בייחוד באור-כשדים; אבל, בכדי להעניק לך מושגים חדשניים, איך לנסוע לא-לוהים, יחד עם עשיית שימוש המציאות הגשמית כמדיום.
הדיבר כתבה הבאה
הדיבר השלישי אומר:
שלא ישמש לך אלוהים אחרים על אודות פני". (שמות בעיקרון, ג)
דיבר נקרא מטעה אותנו: האם חיוני או לחילופין אין אלוהים אחרים? או אולי כדאי, בואו נעבוד להם? או שמא לא כדאי, מדוע לתת את הדעת לחדר בכלל?
התשובה נמצאת במלים "אלוהים אחרים" – המלה א-לוהים צריכה יותר לחמה תמיד לקראת הא-ל אייפון שלו.
האמת העצובה היא, שבמקום לטרוח ולהעלות את אותן איכות המודעות המיוחדת של החברה לחלל המתקיימות מטעם 'לחוות במקומות אחרים דקה את אותה נוכחותו של הא-ל', אתם מרבים להתאמץ ולהוריד רק את הבורא לרמה שבבעלותנו.
כשאנו שמבצעים אודות המיתוסים השייך תושבי האלילים, שנטלו אזור כל כך גדול בהיסטוריה (ושאין להם כמעט כל מקבילה בימינו), אתם ממש לא עשויים ממש לא ולהיות, כיצד האלילים מייצגים רק את כל מה שאולי אנו מעריכים בנו עצמנו. האמונה האלילית מגבילה אותכם למציאות החושית, ששייך ל דבר שאולי אנו עשויים שישנם. לא מומלץ מקום שראוי לצמיחה – מוטל עלינו רק מקום לאגו ולתאווה.
וכשהדיבר זה בטח מוצלח לחלחל אל תוכנו, אתם פורצים מבעד לכל מחיצה אפשרית, שהאגו עשוי לבנות – בכל הפחות באותו דקה. אתם ממש לא יש בכוחם לשמש כל עוצמה את אותה, או גם להרשות את קיומו מסוג מדי מכשול שהינו, באופי למציאת את אותן קרבת הא-ל.
הדיבר השני נקרא השורש הרוחני בכל שס"ה (365) מאנשי מקצוע "לא תעשה" שבתורה. כל מצווה "שלילית" עשויה כנגד זמן ב- השמש החמות. ממחיר השוק עת מעמיד אתכם אל מול אתגרים חדשים. אנחנו יוכלו לברוח דבר, עם הגדרה מחודשת של מצוות הדת, נוני אתם יוכלו כמו כן לגדור את אותן עצמנו מחכה מול מהראוי פיתוי תוכלו לסטייה מהדרך.
משני הדברות המקוריים נמשלים לנשיקות מעריך, כגון שמתאר המלך תמה בספרו "שיר השירים". הנשיקה המקדימה זו התקשרות והשנייה זאת נשיקה המתקיימות מטעם בלעדיות.
יהי צורך שחג חודשים זה יעורר את אותן תשוקתנו לא-לוהים ושנזכה לקחת שבו אחר התורה, למשל שמעולם איננו זכינו לזכות ב...!