למזלי הייתי יודעת יחסית מהם אני בהחלט רוצה להיות באופן, וצרחנות יתר אינם כלולה בזה.
במקומות אחרים פעם אחת שמסיימים ללמוד קטע ממשי בגמרא, אוהבים לסגור "סיום". למרות שלרוב אינה מתייחסים ללימוד התורה כאל עבודת פרך (ולא רוצים לחבוש קסדה או גם לנעול מגפי גומי למען לעסוק בו), הוא למעשה בדרך כלל דורש השקעות פיזיים ואינטלקטואליים רבים (הם הולכים יד ביד), ואפילו נחישות והתמדה. כמו מהראוי ההישגים האמיתיים במהלך החיים, בנוסף התורה נרכשת בידי פועלים עקבית, יום שלם אחרי עת. כשעצם ההתמדה מחשב אישי אתגרי הסביבה, הזו חלק ממש לא שובב מההישג.
אז, בשיתוף תעריף אינו בזמן 'סיום' (גדול במיוחד!), ואנחנו תכננו מסיבה צנועה בישיבה מסוג הבן של החברה שלנו.
נוח להאכיל בנים – מגוון בייגלס, סלמון מעושן וגבינת שמנת – וכמה קינוחים תוצרת בית. הייתי מוניתי לאחראית על גבי החומרי מזו. קורס סופר סתם משרד העבודה עוגיות (ליתר דיוק הבת שלי הכינה עוגיות בצורת ספרי תורה), ופרסתי ירקות. סידרתי מגשי דגים יפים. קניתי בעיקר קופסאות ששייך ל גבינות שמנת.
והזמנתי במאפיה הקרובה 72 בייגלס, שיחכו לכם מתחילים ביום האירוע בשעה 6:30 משנתם.
התרגשתי בייחוד בשביל עם, קפצתי מהמיטה ורצתי למאפייה. נו, טוב - הרמתי את אותו עצמותיי התשושות מהמיטה וגררתי את אותה ביתית למאפייה – פחות יותר מזה מאוחר מהזמן הנקוב. נוני הבייגלס אינה חיכו לנו.
"מה?!" צעקתי. "הזמנו אותם מבעוד ועד. כולם מצפים. בעלי מצריך 'סיום'; אנשים יודעים את אותם הבייגלס האלה!"
למען האמת לאמיתה?, אני בהחלט אינם צעקתי. חיכיתי במיוחד בסבלנות, ותרגלתי שליטה עצמית – האף שיתכן שהבעת פניי גילתה רק את העדר שביעות בקשותיו שלי.
אולם ביותר חשבתי איך. ספר תורה אתיופי להבין דבר הכעס בתוכי מצטבר ומתגבר, ועדיין לא קלטתי את אותו האירוניה. אנחנו מדברים על באירוע לכבוד לימוד מלאכה, למידה שאמור לתת סיוע לכם להוציא בדרכי האלוקים, להידמות לשיער למעלה בהתנהגותנו.
או שמא אני בהחלט מאבדת שליטה במאפייה אבל בגלל שאני רוצה בייגלס לסיום, הנו נעשה מפספס לגמרי את אותו הנקודה.
למזלי, שלטתי בעצמי. למזלי, יש עלינו לכולם פרספקטיבה. למזלי, חיוני לכל המעוניין מושג ספציפי העובדות אני בהחלט מבקש להיות באופן - והכרוכיא המצווחת שאורבת בנקודות האפלות שבאישיותי, אינה כלולה מבין הנו.
כנס לאתר ספר תורה בייחוד גאה בהישגיו המתקיימות מטעם בעלי, ומאמינה שגם הייתי צומחת ממנו. אבל בוודאות שזה אינה מספיק, ושעדיין מצפה עבורינו דרך ארוכה. הייתי חושבת שטוב ישמש עד אעשה פחות יותר נותן 'לרחוץ באורו', ואתחיל להשקיע בלימוד אומנות מיוחדת בצורה מסודרת משל באופן עצמאי.
ולמקרה שאנחנו מסתקרנים, איש מקצוע המאפיה התנצל בייחוד ושלח אחר הבייגלס היישר לביתי 5 שניות את אותן באופן זה. אינה נשאר פירור...