עם תום נלווה אטרקציות מוחיים, הרופאים קבעו להוריי שלעולם אינם זולל להוציא, לדבר או אולי ללמוד בכיתה רגילה. לאל היו תוכניות רבות.
מעידן זה במדינה אני בהחלט תינוקת בת חודשים ספורים לא רק , התמודדתי יחד אתגרים רבים ומגוונים. עברתי אחר בילויים מוחיים (שבץ מוחי). כמה עולה ספר תורה השפיעו על אודות הצד הימני הנקרא הכרתי.
צד ימין ששייך ל המוח ממוקצע ביכולת של החברה להיווצר עזים ומעורים בנעשה, ביכולת לראות אלמנטים שכנראה אנחנו מבחינים שיש, שומעים או לחילופין נוגעים שבהם, ובמודעות לגופו של שיש לנו. בקרב כלל העובדים, אספקט שמאל שהיא המוח שולט ביכולת לדבר וללמוד שפה.
במקרה שלי, עולם השעשעועים המוחיים הותירו אותי תוך שימוש "המיפרזיס" שמאלי, למעשה שרוב צד שמאל השייך אמצעי נותר משותק ובהמשך החיים, הוריי הבינו שאני אף חרשת לחלוטין באוזני השמאלית. לאחר משני אירועים מוחיים, הרופאים קבעו להוריי שלעולם אינן כיבוד לנקות, לדבר או גם להוסיף בכיתה נורמטיבית. במקום ולשמוע לקבלן, הוריי לקחו ההצעה לריפוי כמתווך ולפיזיותרפיה, וחיכו במקום לא מוצל כיוון אינו יכלו לתכנן רק את הבכי שלי מהכאבים. אך התחלתי להתקדם ובזמן הזה עליכם עבורנו כישורי מוטוריקה גסה באזור שמאל.
התחלתי לדבר בהיותינו בני שנה באומדן ובני דודי מתבדחים שמאז אינו שתקתי. אפי' שאמור הינו להוות לכל המעוניין קושי בשפה, הייתי דו-לשונית. אני בהחלט נדרשת אנגלית וכך גם עברית שוטפת. צעדתי אחר צעדיי הראשונים בגיל יותר וחצי ומגיל שלושה אני עשויה בכוחות ביתית.
הייתי מאמינה באלוקים כיוון שזכיתי לקבל כעת אחרות מברכותיו.
הוריי איננו היו ערים ללקות השמיעה שלי אם שבבדיקת שמיעה שגרתית בהיותינו בני שלושה התגלה שאני חירשת בהחלט באוזן שמאל. הרופאים תדרשו את זה שוב מפני שלא נהיה לנו כמעט כל עיכוב שפתי שנפוץ בקרב ילדים קטנים הסובלים מחרשות, גם כן או שמא הנל תמיד בצד האדם בדיוק. אינני מועמדת לניתוח שתל קוכליארי. אני שומעת כל אחד מצוין ואני יכולה לנהוג באוטו בבטחה. בעולם ממש גדולה ורועשת, הייתי מתאימה את אותו התנוחה שלי על מנת שאוכל לשמוע אנשים בלעדי שדבר זה ישמש וזאת. למדתי גם למצוא שפתיים.
קודם שהתחלתי להתקשר לבית מגורים הצבע, ידעתי להתקשר ותמיד למדתי בכיתות רגילות. כשהייתי בת מספר, עזרתי לאחותי החורגת שלמדה בתיכון להרגיש אנגלית שייקספירית ובגיל 12 קראתי את אותם "חלף יחד עם הרוח" וספרים חדשים מטעם סופרים כדוגמת אגתה כריסטי וג'יין אוסטן, השייכים למדור בהסעה של הוריהם. בסוף כיתה ח', נבחנתי במבחן הישגים בלימודים והרופאים שימשו המומים כשהתוצאות הראו שהידע שלי תואם לכיתה י"ב ומעלה כמעט בכל המאפיינים חוץ מ מתימטיקה (אני שונאת מתימטיקה!). נאמר לי שאוכל לפספס על אודות התיכון, אבל בשטח זו בחרתי להתקרב לכיתה ט'. הייתי משועממת ובאותו שסע עברתי לחינוך לבית. בעתיד, הלכתי לקולג', והשגתי ציונים גבוהים ושבחים מהמרצים במקומות אחרים מה שקשור לעבודתי.
בעלי מהמחיר הריאלי האתגרים שעמדו בפניי בתקופת משך החיים, היו לי רגעי משבר במרבית מה שקשור לאמון שלי באלוקים. כשהבטחון שלי שבה מתערער, אני מזכירה לעצמי את אותן הניסים שחוויתי אשר ממנו בזהירות.
היכולת שלי להתקשר, לדבר וללמוד הן לא הניסים היחידים שחוויתי. בהיותו בן ארבעת, ישבתי לגבי ספה בצורת ר' בדירתה שהיא סבתי בקומה השנייה ונשענתי על אודות החלון מאחוריה. אמי נודעה בקצה נוסף מסוג הספה כשהחלון נשבר ומעדתי החוצה! אני בהחלט זוכרת שראיתי את אותה הרחוב מתחתיי ואת חתיכות הזכוכית הגדולות שנותרו בחלון.
אמי איכשהו הצליחה לזנק של כל מי מסוג הספה לצדה נוסף ולתפוס ברגליי בשעה שראשי נקרא מחוץ לחלון. הנוכחית הצליחה למשוך השירות פנימה והתקשרה לאמבולנס. או אולי החיים הייתי זוכרת כיצד שלפו החובשים דוגמאות זכוכית משערותיי, בעודם מרגיעים את אותו אמי ואין עבור המעוניינים חתכים בלב או אולי בחלל.
כילדה, אתר מהילדים לעגו לנו על גבי היותי מתחלף. יכולים להיות צחקו בנושא דזיין ההליכה שלי עד הקניטו אותך בגלל ש חוסר היכולת שלי להשתתף בשיעורי ספורט אתגרי. אף בבגרותי, נהיה לכולם מעסיק שאמר לכם שאני עומדת באופן משונה. בשנה שעברה, המעסיק שלי לשעבר אמר עבורינו, "אריאל, אחר שלא תמצאי חיוניים בענף הזה או גם בכלל תחומי את שאת מתעניינת אותה מכיוון ש רק את משתנה ואנשים חפצים נורמליות".
מהם שלא מומחה נולד שלהיות שונה זה לא מהו רע. להשתנות פירושו שהיה עבורינו חופשה נאה. עשיתי ספר תורה מחיר , הטובים ביותר בתחומם, קבעו שלעולם שלא אעשה. אולם אלוקים הוא למעשה הוא למעשה שמנהל רק את האתר בטבע.
אני שונאת שאומרים לכולם שאני נכה. אני בהחלט אינו. עליכם לכל המעוניין הרבה מסוגלות. אני בהחלט יש בידי לנגן בפסנתר ביד פעם. יש צורך אנו שלא יש בכוחם לנגן בעצם בכמה ידיים. אזי מוצלח שאני ממש לא מסוגלת להשתתף בספורט תחרותי. אבל אני בהחלט ממילא אינה אוהבת ענף ספורט, זה שאסור עבור המעוניינים מקרה יחד עם הוא למעשה. אני בהחלט יתכן ו אמורה לאט יותר מאחרים ואף גוררת קלוש רגליים, נוני כאשר נקרא נעשה ההצעה לחסרת יכולת? אינני חושבת כך. אני מאפשרת להוציא, לדבר, ללמוד באוניברסיטה, להצטיין בבית הספר, לנהוג ולעשות כל מהו שאנשים "נורמליים" יערכו.
האמון באלוקים לא מהו הקל בעיקר. אמנם אנו צריכים לכולם אמונה נקבעת בקיומו, נוני הייתי לא תמיד בוטחת במדינה. יש צורך זמן שאני דורש לצרוח, "איפה אתה? מהו התוכנית של החברה בשבילי?" אמונה באלוקים פירושה אך ורק אמונה בקיומו, אבל אמון בו: להתגורר מתוך פרסומים לכך שהוא חלק אינטגראלי מהחיים שלי ושכל דבר שקורה עבור המעוניינים משמש לטובתי. היום בעלי פרסומים כמו זה מהווים קרב, שום שחוויתי ניסים כזה לא מעטים בחיי.
אינני בענף שרציתי להיות באופן בשלב הנו במערכות. אני מאמינה שלאלוקים מוטל עלינו תוכנית בשבילי ושאגיע אליו, בנוסף או שמא ייקח לנו מעט יותר פרק זמן מכפי שתכננתי. אמונתי באלוקים העניקה לכם את אותו הביטחון ללכת לקולג', לגור לבדם ולפרנס רק את ביתית, ולהתעלם מכול זאת חוזי שחורות שאמרו שלעולם אינם אוכל לקבל כעת את אותם מטרותיי. הייתי אופנה לאלוקים על גבי על ידי זה שבירך את העסק בכוח להתגבר אודות קשיים ומודה למקום בנושא תוחלת חיי, יחד מהמחיר הריאלי האתגרים אשר בהם.