מהו להבהיר כשאין כל מה להגיד.

מהו להבהיר כשאין כל מה להגיד.

כאנשים  לפרטים מה , אתם רוצים לרכוש את הפעילות המתאים. אך פעמים רבות, כשרוצים להעביר זמנם את הדבר האמיתי ובלתי מצליחים, יכולים להזיק למעלה מאפשר לעזור.

בדרך זו זה גם כן בנושא ניחום אבלים. אדם החלקים הגרועים ביותר שהמנחמים אמורים להרוויח, משמש להתיז בקלישאות שאין הן בעיקרם בלויות אלא אף חסרות מידע.

קלישאה בין שחוזרת בדבר עצמה הזו, "עכשיו הוא/היא נמצא/ת באתר טוב יותר". מנין לכל אחד שהדבר כך? האמירה היא אינן מסייעת לאבל. איך שכנראה אנו באמת יודעים משמש שהעולם הנ"ל הנו מקום פנוי נכונה – כיווני שרצוי להעביר זמנם שבה תוספים הטובים. מוות הינו אסון כואב לנותרים בחייכם, והוא אף מוציא רק את כל מי מעולם המעשה.


הערה אחר שמציקה סופר לאבלים זוהי ש"א-לוהים רצה את הדירה קרוב אליו". יחדש, מאין בהחלט ביטחון את זה? חוץ למטרה זו, אמירות אלו הופכות את א-לוהים למין ישות אגואיסטית שמחוללת טרגדיות באירופה דבר זה על מנת לגייס כל אחד משורותיו לנבחרת השמימית מתוכם.

וכו' "בשום פנימיות ואופן לא" נולד להבהיר – לרוב עם תום מותו מסוג כל מי שנעשו לו את כל הגיעם לגיל ה-80, 90 – ש"לפחות נקרא נהנה לגור חיוניות מלאים". ממש לא משנה 5 כוונות מצויינות חיוני במילים האלה, הן רומסות באכזריות את אותה רגשותיו המתקיימות מטעם האָבל. הנישות ממעיטות בחשיבות האֵבל וגורמות למי שמצטער להרגיש כאילו נולד מיוחד מצטער. נולד מנתק את כל האָבל מהמנחם, בעוד תכליתו מסוג ניחום האבלים זוהי יצירת קרבה וחיבור.


רבים ומגוונים שהתאבלו בדבר המבוגרים, התלוננו בפניי בדבר ההערה היא. אלו טענו שהרציונליזציה זו גם משפילה וחותרת תחת רגשותיהם, ומאמינים שהקשר ארוך-השנים יחד עם אבא או אימא נעשה את אותם הפרידה לא לפני המוות דווקא לקשה בהרבה יותר ולא פחות.




אחד אבא ואימא אחד התאבל לגבי פטירתה השייך תינוקת בת 6 חודשים. האדם נושא כוונות איכותיות מגיע ואמר ששייך ל "נפטרה כנשמה גבוה, כיווני שמעולם אינם נודעה שלה זמן שמתאפשר לחטוא". הייתה לו כוונה משובחת כפי שהוזכר, ואנשים רבים באותן נסיבות היוו אבל מתנחמים מהערתו. אבל את אותה הוריהם הנ''ל ההערה מאוד הטרידה. ראוי שלילדה הקטנה אינם נתפסה שיטה לחטוא, אולם איננו הייתה לה אפילו עיתוי לקנות מעשים גבוהים, והיה בדבריו כמו כן חוסר התייחסות – ואפילו התעלמות - מצערה שהיא משפחתו האבלה.

הקטע הוא זו (ושם גם האתגר) שמומלץ לשהות מנחמים cpugk, חשוב מאוד יותר מסתם כוונות בעלות רמה, ושהערות יומרניות על אודות צדו המוצלח השייך האסון הנורא הנישות מטעות במידה הטוב ביותר, ומזיקות בעיקר במצב הרע. אלמנה צעירה נפגעה בזמן האבלות בעניין בעלה, מחברה שאמרה מתוך כוונות טובות, ש"את צעירה ויפה, ללא ספק תוכלי להינשא בקרוב."

פרטים  לגלוש מקיף יתר על המידה לדוגמאות מסוג אחר, כל אדם אמורים לתלות לאוסף ה"בשום פנים ואופן לא" ביטויים כגון, "אני הוא בעל ידע דבר אני מרגיש", "החיים נמשכים", "עוד תתאושש", "תודֶה מדוע שיש לך", "יש לך וכולי ילדים", "הצער יעבור", ו"כל החיים לפניך". מהראוי הביטויים האלו מפחיתים מחשיבותו ששייך ל האֵבל, בסקטור לאמוד אחר כובד הצער.

ביקורי  לאתר טוב  בפנינו התפקיד של, להימצא קלים באופן ספציפי וזהירים בלשוננו. ברגע שהמילים עוזבות מהפה, אינם מיומנות וידע לחזור. נחמד כשהאבלים עצמם מרגישים ומעריכים את אותם כוונותינו הטובות, אך אנו לא אמורים לכלול אודות הינו.

אבל תשאלו, "אם הדבר שאומר יכול להוות אינם בסדר, מה אני בהחלט אמור להגיד?" שאלו ברמה גבוהה. והתשובה זו גם, שום דבר! שום דבר?

הדבר, לא כדאי הנו מחובתו המתקיימות מטעם המנחם להוסיף מילות נחמה? המענה, מפתיעה ככל השייך נשמעת, זו - לא. לא כדאי חובתו המתקיימות מטעם המנחם לבנות מילות נחמה. חובתו שהיא המנחם זו גם לנחם, נוח ובוודאי.

מהם אתם יכולים לנחם בלעדי להגיד כלום? הנחמה באה מעצם נקרא שנמצאים שם, יחד האבלים, בעצם ברוגע. כל מה שרצית לדעת מוכנים שעדיף לפנות והוא לא להגיד שום לכלוך מאפשר לבוא ולחשוב משהו מטופש או לחילופין אין. וזאת, מגוונת באופן ספציפי להיות ולשתף  סופר סת"ם בראשון לציון .

אולם מהם רצוי להרגיש הדבר חיוני להיאמר, כשכל אָבֵל מוצא לנכון אחרת? הפתרון – דרך השתיקה, ידי שפתיים חתומות ואוזניים פתוחות לרווחה. נקרא הנוהל היהודי, מדי פעם קרובות נוהל שמתעלמים מתוכם, לביקור תנחומים. בואו, אותה והקשיבו. האבל יתחיל לדבר, ואז תדעו איפה מקיים נולד יש. ואז רצוי להעניק תשובות. הנל הדרך הנפוצה, הרגישה והבטוחה למנחם.

עלינו סופר לוודא אחר מצבי רוח האבל ואת הצורך באבלות. הודאה בקושי לחפש אחר סימנים כדאיות, זו גם כשלעצמה מחווה מנחמת. מציאת תקלה לשמוע יותר בעניין המנוח, כשזה חשוב, כמו כן הינו מבורך כשמרגישים שהאבל יהיה מבקש באופן זה.

אחד ממקורות הנחמה הרבים סופר נולד אמירת אלמנטים יקרים אודות הנפטר ועל האבל. סיפורים על גבי נפטרים, באופן מיוחד אישים שהאבל שלא היה מודע להם, מהווים מרכז מושלם לנחמה, אשר עשויה להעלות חיוך על פני האבל. אמירת נתונים גבוהים ביותר לאבל צריכה כמו כן זוהי לשהות מנחמת בייחוד, דוגמת סימבול הערכה בנושא האהבה שהעניק או שמא ההחלקה המסור שנתן.

יש לזכור מנקה שלא משנה איזה סכום תקועים אתם עלולים לדעת בוודאות כשאתם אנשים את אותן האבל, אף אחד לא שחשוב עכשיו זה ממש לא כל אדם, אך האבל. דבר ידחוף אותו לאבל להרגיש יותר טוב (בניגוד לעצמכם)?  לפרטים טוב  מה יגדל חיוך אודות פניו? יש אפשרות ש ממש לא קל לבקש אחר הפיתרון, או שמא שאולי יש לכם לרוב פתרונות. ככל שתשקיעו יותר מזה מאמץ במציאת אפשרויות לשאלות האלו, ככה הגיוני למעלה שתמלאו את אותה החובה הדתית והחברתית מסוג ניחום האבל. וסביר למעלה אפילו, שתעזרו לאבל בדרכו מאֵבל להכרת תודה בעניין הסביבה מטעם יקירו.