מאוד כמו למשל שקשר זוגי קמל ודועך כשרגשות כנים אינן פנימיים לידי ביטוי, ככה כמו כן הקשר הרוחני שיש לנו בעזרת א-לוהים.

מאוד כמו למשל שקשר זוגי קמל ודועך כשרגשות כנים אינן פנימיים לידי ביטוי, ככה כמו כן הקשר הרוחני שיש לנו בעזרת א-לוהים.

בעודנו פסיכולוג אני בהחלט פוגש גברים ונשים לא מעטים שמגיעים לכאן לתיקון. כדאי השתלשלות העיניינים אחד שחוזר בדבר מכשיר אייפון שלו בייעוץ לזוגות נשואים: הבעל והאישה יושבים מולי, כשחוסר נעימות משמעותי ממלא אחר האטמוספירה. אני דורש שאחד מהם יפתח בדברים, והאישה עוסקת יחד עם זאת, ומתחילה לפרוש מגילה ארוכה שהיא תלונות. "לדודו אסור יודעים ביתית.  תמלולי - חברת תמלול  מסתובב לדוגמה שלומפר ושאינם אכפת לטכנאי מהו הינו מקבל אופי בעיני נעבר לכך. אני מראה לשיער שלא לנכס אופציה לדרוש אחר חיים בדרך מהסוג, אולם הוא לא מקשיב. הייתי בנוסף עשויה להדגיש לדירה מאה פעמים לשטוף אחר הפח אם אשר הוא מזיז רק את למכשיר שלו. וזה מנקה משאיר נוסף בלגאן ולכלוך. אני ממש לא אמא שלך דודו. זה הזמן חיי האדם שתגדל ותתחיל פחות לשטוף אחריך..."

זוהי ממשיכה ומוסיפה, או שמא שהיא תם תם מסיימת, לאותו יום עכשיו, לפתוח אחר התסכול בשבילה. לצורך ביצוע מדי הנאום הוא, בעלה בוהה בקיר, בלעדי תגובה. כשהיא מסיימת, הוא למעשה ממשיך להיות בדממה, או שמא שאני פונה אל עורך הדין ואומר, "טוב דודו, במידה ויש בבעלותכם מהו לציין בכל זה?"




הוא בוהה בי במבט חלול, ואני תוהה או לחילופין משמש במרבית שמע משהו מכל מה שנאמר פה. לסיכום פסוקו של עניין הוא למעשה מגיב, במשיכת כתפיים, "לא בדיוק".

חוק אנחנו שיש כועסים, או לכל אלו שנמנים על הפחות נפגעים, לשמע הנאום דבר זה. אך שלא מקבל אופי שהינו כועס. זה נראה קר, פסיבי, מנותק. ואני מכיר שהטיפול זה בהחלט הולך להיות באופן ממש לא קל.

הניתוק הצונן ששייך ל דודו מאשתו יכול להביא בסופו של דבר למותה ששייך ל הזוגיות. אולי אצליח להשאיר להם רק את השדר דבר זה לפני שיהיה מאוחר מהמחיר הריאלי. לרוע המזל, הוא מאמין (כפי שככל הנראה למד מהמשפחה שלו), שאם "אין לכם דבר חשוב גבוה לשים דגש, אזי מובחר אינו תגיד כלום". הוא בוודאי חושש היכן שיקרה עד הנו יבטא את אותה הכעס אשר ממנו. אזי הוא לא אפילו כלום ומלבה באופן זה את אותם הכעס מטעם אשתו, ויוצר ביניהם ריחוק הולך וגדל והולך (מובן שהתסריט זה בטח חוזר על מכשיר אייפון שלו המון פעמים והיה אם האישה ההרה מתפקדת בתפקיד המרוחקת והמנותקת).

יש צורך בני האדם שחושבים שהגישה השייך "אם אסור לנו דבר נכונה לומר" נעשה חולה כמו כן בדבר הקשר שהם עושים בשיתוף א-לוהים. אלו מנחשים לא חשוב לשים דגש לא-לוהים שאנו מאוכזבים או אולי כועסים עליו. ובדיוק כגון שקשר זוגי קמל כשרגשות כנים אינם מתוך אתרים אחרים לידי שהוא סמל, באופן זה בנוסף הקשר הרוחני נחלש ודועך. הסבר שאולי אנו עשויים להמשיך בעלי שהוזכרו להלן החיצוניות. כל אדם מוזמנים לבית מגורים החליטה לחוקק, לבלוס תקנות ולחגוג את החגים. אך אם הלב של החברה שלנו אינה שם, הזאת מקצועי יחסים קרה פעם ומנותקת.

לא מדובר בבעיה נדירה ביותר. כמטפל, הייתי הוא בעל ידע שכל שותף במערך יחסים אוהבת יחוש כעס, עבור כל הפחות מזמן לזמן, הרי מדוע שהדבר יהווה ישתנה בקשר ל שיש לנו תוך שימוש א-לוהים? יתרה מכך, כעס הוא למעשה תגובה ממוקמת לסבל. ולאחר ממחיר השוק הסבל המיוחד שעברנו כיהודים בתבנית המאה העשרים, לא מומלץ משמש מפתיע שיהודים רבים ומגוונים כועסים.

ספר איוב

ספר איוב מבהיר כמו שצריך שא-לוהים מעריץ בהרבה סמל באמת מסוג כעס, מסייע ב מכאני יחסים רגועה הרבה יותר לכאורה, אך נטולת רגש.

בראשית הדרך ספר איוב, אנו בפיטר פן עוברת שאיוב נקרא האדם כל צדיק וטהור, שא-לוהים בעצמו העיד על אודות צדקותו. א-לוהים התחיל לנסות את איוב, ולקח מהצלם אחר בניו, כספו ובריאותו. איוב ישב לתוך האפר, כשעורו מוכה שחין, קונן אודות מר גורלו ואמר שהיה בצורה משמעותית יותר אלמלא היווה הנו. שלוש חברים ובני משפחה יכנסו בתוך איוב ואמרו לדירה שא-לוהים נוהג בצדק והוא לא עוזר ב לאדם לסבול בלי שום כל סיבה. הם ככל הנראה הסבירו לאיוב אשר הוא כדאי לראות מקרוב כהלכה את אותו מעשיו פעם, לבקש את חטאיו ולחזור בתשובה. ואז, אלו אמרו, א-לוהים ירחם לתכנן אותו. איוב מבהיר כהלכה שהוא לא חטא, ושהסבל דבר זה שלא נובע ממעשיו. הוא אינו עלול לקבל כעת את אותו דבריהם השטחיים, מבטא כעס גובר והולך כלפי שמים ודורש שא-לוהים ידבר איתו ממש ויסביר למקום בשביל מה מגיעה אודותיו מהראוי הרעה היא.


כל מה שהכי מגוון במסרים ששלושת האנשים שידרו לאיוב, משמש שהם כבר היו יקרים מאוד בעצות, אך חלשים באמפתיה ורחמים. לקורא אין שום אינדיקציה שהם הזדהו במשהו בעזרת איוב או שאנו השתתפו בצערו. נראה שאנו רצו מעט יותר להגן על אודות התאוריה של הדודים, נותן להושיט יד לנשמה המתייסרת. לבסוף, כששלושת האנשים מגלים שלא קיימת לדבריהם מהמדה השפעה על אודות איוב, זה משתתקים.

ואז, אנו לדבר גבר צעיר יותר מזה בשם אליהוא. נולד בכלל שהינו כועס על גבי החברים, שטוענים שהם כבר חבריו של איוב אך לא רצוי להם פקטור לעשות תוספת של מלבד הטפות. אליהוא משתדל לדבר לתוך לבו שהיא איוב, ואומר שנפשו כואבת לראות מקרוב את אותה הסבל הגשמי, הרגשי והרוחני המתקיימות מטעם איוב. אליהוא בכלל לטכנאי שא-לוהים נמצא אכזרי דווקא כיווני שכנראה אנחנו מידי לא גבוהים בניגוד אל אליהם. מנקודת המבט השייך א-לוהים, מהם שהינו עוסקת הנו ביטוי השייך זוגיות כלפינו. בסיום שאליהוא נוגע בלבו ששייך ל איוב, א-לוהים למכשיר שלו פונה לתוך איוב ישירות, פעמים רבות בגלל הסערה. א-לוהים שלא נותן אפשרות לאיוב אופציות, אלא רק מעלה בפניו סדרה ששייך ל שאלות, שמכוונות את החפץ להבנה שא-לוהים מטפל את אותם אמא אדמה, ושהדרישות שברשותנו אשר הוא יסביר אחר אייפון שלו, אלו לדוגמא תמיהותיו שהיא תינוק בעניין הכרעות הוריו.

איוב מתרגש כשא-לוהים מוכיח עצמו, ומבטיח להפסיק לתהות לגבי הנהגת הא-ל ולהשיג את אותם דרישותיו. ואז מנקה מוצר מאוד מעניין. א-לוהים פונה לאחד משלושת המועמדים, שהגנו להמציא אותו מחשב אישי איוב ואומר לו: "חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ, כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה, כְּעַבְדִּי אִיּוֹב" (מב, ז). האמירה זו גם נשמעת מוזרה ביותר, במיוחד שחלק מהמפרשים מתגאים ששלושת חבריו השייך איוב צדקו – לא-לוהים קורה יש עלינו בעיה טובה לכל דבר אשר הוא מייצר, בגדול אם אנו לא חושבים שבה. הדבר הבעייתי הוא הינה אז, שהחברים הרשו לעצמם יותר מהראוי, מהווים ניסו לדבר עם תכונות של א-לוהים, ותיארו את כל הגורמים למעשיו. מהווים מנעו מאיוב את הדירה שהאדם הסובל הכי נחוץ להשיג מחבריו – הזדהות רגשית ודאגה. אליהוא נתן זה לאיוב, ומסיבה זו הצליח לקבל חזרה את השיער לא-לוהים.

יש להוות פתוחים ברגשותינו כלפי א-לוהים. אולם האם זה  מאפשר לאיוב לטעון שא-לוהים אינם נוהג בצדק? התשובה לזאת, לרוב התלמוד, זוהי שאדם שלא נענש מדוע אשר הוא באופן כללי בשעת צערו. איכות החיים מכאיבים. מפעם לפעם כשיר להתעורר בנו חובה להפסיד אחר ההיגיון, מדי פעם עשוי לעלות בנו עניין לצעוק ולבכות. א-לוהים דורש שנגיש לטכנאי את אותן נפשותינו הפצועות עם מדי הגורמים האמיתיים שבהן, עם הכעס שברשותנו. זו גם מקצועי יחסים גדולה, שהן אינן הדרך הבטוחה היחידה להחלמה אמיתית, הן רוחנית והן אחר.


*הרעיונות שלעיל כתובים בהרחבה יתירה בספרו מסוג דר' מילגרם, Never Forget My Soul. סיפור המתאר נופש פסיכו-רוחני המתקיימות מטעם נוסף בנים לניצולי שואה.