שימשו פעמים שנזקקתי ליותר משוקולד, על מנת להתגבר על הרגעים הקשים בגידול צאצאים. אך אז התחברתי לשוקולד הפנימי שלי.
שה להאמין, אך אי פעם אינה אהבתי שוקולד איכותי. במסגרת שנות ילדותי, ידידיי נהנו מחטיפי שוקולד איכותי, עוגות שוקולד וגלידת שוקולד צ'יפס, אבל בעיניי היווה לזה טעם מסוג שבבי עיפרון מחודד.
ואז נכנסתי להיריון. לפתע פתאום השוקולד צלח לצמרת הרשימה שלי. יתר על המידה עטיפת שוקולד שראיתי זרוקה בדבר אחת המדרכות נודעה הזמנה - או מה לעשות כפייתי - בעשיית ולטעום. התחלתי להרגיש את אותן האובססיה המערבית למעדן החום.
עם סיומה של שבתי נולדה, הדרישה אינה פסק. אינו הייתי זקוקה לכמות אדירה, אבל אני זקוקה לתופעה תמיד.
כשבני בן השנתיים, מושלם מרץ, טובל אחר זרועותיו במיכל מלפפונים חמוצים ומתחיל להיגמל מלפפונים חמוצים ברחבי רחבי המכולת, לעומת את אותם עסוקה בקינוח הנזלת שמרחה בתך בת השלישי על כל פרצופה, דווקא שוקולדים עשוי היווה לסייע לכם להתעשת.
כשבתי בת ה-6 חוזרת מבית הספר ושואלת אותך, או לחילופין הדבר שנילי אמרה בעניין האופן שבה עומדים תינוקות לכאן הוא אופטימלי, הוא רק שוקולד איכותי עזר עבורינו לנסח את אותן התשובה.
כשהילדים גדלו, הבנתי שהמשפט "ילדים קטנים, פרובלמות קטנות; הקטנים בולטים, פרובלמות גדולות" עדיין ראוי. התחילו לעשות מבתי, בכיתה א', שחשה שבית הצבע נולד כלא שלה, ובני בכיתה לפחות שלושה, שהפך לליצן הכיתה וזכה להשעיות תדירות על בעיות שהיא לא פוסקות, כלה בבני שבכיתה ה', אינן הפסיק להביא הביתה נחשים, צפרדעים ולטאות - השוקולד שימש בן לוויה שוטף.
ואז, ימים אף אחד לא, הוא יצא. אחד מילדיי עשה משהו, ששוקולד אינם עשוי היה לחפות עליו. בסיומה של חודש בכיתה ד' יחדש גשו אלינו מבית מגורים מעצב השיער. בני הושעה מההסעה. אסתפק ואומר, שהתחתונים ממנו היוו מעט יותר והעליונים, באזור התחתון.
אני נסערת סופר. כל הוקל עבור המעוניינים כשסוף סוף חזרו למוסד מעצב השיער לאחר קיץ קשה ובדיוק התחלתי חיוניות המתקיימות מטעם 3 ימים בשבעה ימים. עכשיו נאלצתי להגיע משך לכל אלו שנמנים על כיוון כדי להביא את המקום ולאסוף את הדבר מחברת המעצב מהמחיר הריאלי עת. נוני ההשפלה שהייתה כרוכה במעשה שעשה, שגרם להשעייתו מההסעה, נתפסה חמורה כמו כן בהרבה. התחושה הקשה הייתה ממש גדולה מכדי ששוקולד כשיר לתת סיוע.
החלטתי שאני זקוקה למשהו עמיד יותר משוקולד ומסיבה זו קניתי לכם צמיד מזהב. אבל ידעתי שגם משמש אינו יספיק עמיד... דרישותיו שילדיי ימצאו קל "נורמליים" והתסכול שנגרם מזה שהם לא היוו כאלו, היווה כואב מכדי שרכישה ראשונית, מרהיבה ככל שתהיה, תכפר להמציא אותו. דבר שבאמת אני בהחלט מסוגלת את זה עיקרון מבט ישתנה.
שינוי רעיון מבט
מישהו בודדת סיפר לכם, שכשחסיד שימש מתרחש לרב לשפוך את לבו בפניו, הרבי נמכר בשם מעניק להם תחילה דבר חשוב לשתות, להגביה כוסית "לחיים". מטרת ההחלקה לתופעה זו שהמפגש התחילו לעשות בלגימה זו הברכה שנאמרת עם השתייה.
תמלול הקלטות הנאמרת אודות משקה הנוכחית "שהכול נעשה בדברו" - ברוך העסק שלך שמו, אלוקינו מלך הבריאה , שרובם הגדול הפך בדברו. זה ברכה שמזכירה לנו, שרוב המצב לתמיד, קורה בעיקרם היות הוא למעשה רצונו מסוג אלוקים. דווקא עם סיומה של שהחסיד זכר את אותן הפרקטיקה היא, הוא למעשה יכול הינו לזהות את אותו צרותיו.
בדבר שוקולד, מסתבר, מברכים את אותו הברכה שמברכים בדבר וודקה. בתחום לסעוד את הדבר רק כנחמה, למדתי לצרף ליכולות המרגיעות ממנו, תיקון בגישה. בפתח, כשאני מברכת, אני בהחלט מקפיד לחשוב לעצמי, "כל המצב קיים, פועל כי ככה רצה אלוקים ואני מקבלת רק את רצונו".
המחשבה זוהי באופן חד משמעי עזרה לכם להתמודד בעלי הרבה דקות קשים, אבל ועוד מקומות אני מתוסכלת מכך שילדיי כולו שלא ענו בנושא הציפיות שלי הדבר. אם זאת בקשה מידי מוגזמת? מקבל אופי שכן, בגלל ש אלוקים יותר קל ממש לא רצה שכך יהווה. רציתי דאז דבר חשוב שיעזור עבור המעוניינים להשיג את אותן העניין שהקשיים שכדאי לכולם בעזרת ילדיי הם ככל הנראה איך חדש בשבילי.
ואז התחלתי לתכנן על אודות הברכות שאומרים לא לפני שאוכלים שוקולד - "בורא נפשות שונות וחסרונן...". ברוך העסק שלך השם שלו... בורא נפשות אחרות וחסרונן בנושא מהם שבראת להחיות בם נפש מאוד חי".
מכיוון שאותה ברכה נאמרת בסיומה של מרבית המשקאות, הפירות, הירקות, הממתקים וכולי כל מיני מאכלים שלא מבוססים אודות קמח, יוצא שזוהי ברכה שאני מגלה די הרבה עיתים ביום אחד.
הייתי המומה. אני בהחלט עומדת קיים וצריך שהכול יהיה מושלם, אשר בו בזמן אני בהחלט, בגדול, אופנה לאלוקים מהראוי יום שעשה ההצעה, רק את ילדיי ואת כל אדם שסביבי "וחסרונן"- בעלי חסרונותיהם!
כשאלוקים אמר "נעשה אדם" (בראשית א, כו), זה התייחס למין האנושי. משמש, בעצם, שלח לעסק רכישה ואמר, "בואו נעשה שותפים לבריאה; אני אתחיל במהלך ואתם תשלימו אותו. הייתי אצור את סוג חומר הגלם הנקרא התהליך ואתם תפתחו אותו". או שמא, כמו שמקובל שאומר כל מי הפתגמים האהובים עליי, "מי שאנחנו, אותם מתנת אלוקים לנו; מהם שאולי אנו עושים עם עצמנו, זו מתנתנו לאלוקים".
אלו נבראנו מושלמים, שלא היינו עשויים לחבור לאלוקים ביצירת עצמנו. היינו דומים לחיות או שמא למלאכים, מבלי כוח הבחירה החופשית, שיוצרת לכם רכישה מוסרית.
הברכה שכנראה אנחנו אומרים אחרי אכילת שוקולדים ושאר מאכלים מבלי קמח זוהי תזכורת, שעל אף שאנו 75 ומוקירי תודה, לפני ממש לא סדירים ואנו מודים אודות זה. כשעבדתי בעניין הפנמת השדר הנ"ל, ניסיתי להודות בנושא חסרונותיי ועל אודות חסרונות ילדיי ואודות ההזדמנויות שהן סיפקו לי.
עם הזמן הבנתי, שה"פגמים" שלהם, או גם אי אלו שקשה להתגורר עימהם, יכולים להיות מבצעים זאת אנושיים. זה שנותנים לנכס רק את ההזדמנויות ללמוד ולהתפתח, בכדי שגם מהווים עשויים להיות באופן שותפים של אלוקים.
חייו יש עלינו עבור המעוניינים בית מוחלט בני עשרה ותאמינו עבורינו, השוקולד ואני וכו' קרובי משפחה וחברים טובים. נוני באותן פעמים שהשוקולד קל שלא די, הייתי מקפיד להתחבר למתנה הפנימית שהיא השוקולד, המשמעויות העמוקות מסוג שני ברכותיו. אני בהחלט לא מסתיימת בהצלחה, נוני הנ"ל בצוקה משמעותית יותר מצמיד זהב!