איך ט”ו באב? על מה הנו עת שמח מאוד כל כך? ומה הקשר בינו עבור ימים הכיפורים?
חודש אב הוא למעשה חודש מסורבלת לעם ארץ, דוגמת אשר כתוב במשנה: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" (תענית ד', ו'). החל בלב חודש אב מבצעים לנהוג במנהגי אבלות אלו או אחרים, שהולכים ומתרבים ככל שמתקרבים לצום תשעה באב - שיא האבל לגבי חורבן בתי המקדש - ונמשכים בחלקם נוסף על כך ביום שלאחריו – מספר ימים בו בער מקום המקדש החרב (לחצו פה לאתר של חודש אב).
והנה, אבל חולף לטכנאי שבוע זמן קבוע וכבר בודק ט"ו באב, יום שלם שאותו מתארים חז"ל במילים: "לא היוו ימים גבוהים לישראל כחמישה מספר באב וכיום הכיפורים" (תענית ד', ז').
הדבר ט"ו באב? אודות מה הינו יום שמח מאוד כל כך? ומה הקשר בינו אל ה יום שלם הכיפורים?
1. יום שפסקו שבה מתי מדבר
עם תום יציאת מצרים, שלח דוד שנה 5 מרגלים לתור את אותם מדינתנו. האם במדינה המרגלים, עשרה מהו פירשו את אותה צורת עיניהם במדינה שלנו בדרך יותר מידי שלילית, אם שבני-ישראל התחרטו בנושא שיצאו ברחבי ממצרים, נבהלו, וחששו לקפוץ לארץ. הם ככל הנראה שכחו רק את הניסים הגלויים שליוו זה או גם כה, ואפילו לא האמינו בהבטחתו מטעם האלוקים להנחיל לטכנאי את אותם מדינתנו.
בתגובה, גזר עליהן האלוקים להישאר במדבר 40 שנה, עד שימותו מאוד הזכרים בני 20-60 שבאותו דור שיצא עם משה ממצרים. ובשיטה זו נהיה. מהמדה קיימת נעשה דוד מכריז שהגיע שעות הערב ט' באב. הגברים שימשו כורים לעצמם קברים, נפרדים מאהוביהם, נכנסים לתוכם ומחכים למות. בכלל קיימת, היו נותרים 15,000 איש בקבריהם, והשאר היו קמים לחיות שנה שונה.
בשנה הארבעים, כרו לעצמם 15,000 הפועלים האחרונים קברים והמתינו למותם. אך, בבוקר הוקמו אנו חזקים ושלמים. אלו הופתעו, נוני שיערו שככל הנראה טעו בחישוב הימים, ולכן חזור לקבריהם אפילו למחרת, בחזרה ביממה שאחריו... עד לט"ו באב, אותה זרח ירח סמיך, והעיד שאכן, תשעה באב נכנס וחלף, והם נותרו בחייכם. הגזרה חלפה.
באופן זה, מסמל ט"ו באב את אותן חייהם שבה סלח האל לארץ ישראל בנושא חטא המרגלים.
כמו, מסמל ימים הכיפורים את אותם החיים בתוכה מחל אלוקים לגילאי מדינה ישראל בדבר חטא העגל – היום במדינה תפחת משה מצד ההר יחד הלוחות השניים. אחר החגים מייצגים יום שלם ששייך ל מחילה והתאחדות מחודשת שהיא בשיתוף ארץ בשיתוף בוראו.
2, 3. עת שהותרו שבו השבטים והותר שבט בנימין
בתקופתו של דוד, באו לחדר בעלות צלופחד, שאביהן מת והוא לא הותיר השלישי בנים יורשים, ותבעו לרשת אחר נחלתו. דִינָמִי זכו ברם בנחלת אביהן, אולם נאסר על גביהם להינשא לבן אדם שהוא לא מבני שבטן, בכדי שהנחלה אינן תעבור לשבט את אותם.
באיזה אופן מתוכנן שלא קיימים לבנות שירשו את אותו אביהן לבוא בקשרי חתונה עם בני השבטים האחרים.
בסיומה של 2, עקב מצוקה פילגש בגבעה (ר' שופטים י"ט-כ"א), נשבעו בני ארץ ישראל אינה להשיא אחר בנותיהם לגילאי שבט בנימין.
אחר איסורים אלה גרמו צער גדול לעם מדינתנו. האחד סיכן את קיומו השייך שבט מקצועי, והשני ציער רק את הבנות שהוגבלו בבחירת בן זוגן.
חכמי מדינה ישראל בררו כהוגן את האיסורים, והבינו שאיסור נישואיהן המתקיימות מטעם יורשות לבן שבט את אותה, חל הוא רק בעניין דור כובשי ישראל, בו אסור נעשה אפשרות להשאיר קרקעות משבט לשבט. ובדומה, התקינו שהשבועה איננו להשיא את אותו הבנות לקרובי שבט בנימין חלה תמיד בעניין הדור שנשבע שבה, ובכלל לא על אודות צאצאיו.
הסביבה שבו הותרו האיסורים שימש ט"ו באב, ובשיטה זו, נוספו לפני שתי גורמים ל"חג השם" (שופטים כ"א, י"ט), שנחגג מאז פסקו בה מתי מעביר.
כמו למשל שהזכרנו לעיל, ט"ו באב ויום הכיפורים דומים הינו לתופעה בכוח מחילת העוון בם. ומסיבה זו, לא חששו אבותינו להנהיג מנהג בו היוו עם ארץ ישראל יוצאות לחולל בכרמים, והבחורים שיש נכנסים לקחת למקום בעלות צמד. יתכן ו בעתים נוהגים רשאים היוו לחשוש אבל תראה ככה חדירה מטעם גדרי הצניעות, אבל ביממה הוא למעשה, הבינו שהמטרה מטעם זה מחולות היו אך אל עורך הדין שמים, כדי לעשות תוספת של דירות נאמנים דנדשים בעם ארץ, והיא המקדשת את המהלכים. אך, כיום שחרב מרחב המקדש, בטל גם כן מנהג הוא.
4. יום שבה הוסרו השומרים מהדרכים
האם קרע ירבעם בן נבט אחר מלכות מדינה ישראל מירושלים, הנו העמיד שני במות עיקריות לעבודה נוספת. ירבעם נהיה מודע לתופעה שרבים יחידות מלכותו ועוד מקומות גורמים עיניהם לעבודת האל בביתו המקדש סופר סתם רעננה . נולד חשש שזה יהווה סיבה להחלשות שלטונו, ומסיבה זו הציב שומרים בטכניקות המובילות לירושלים, אותם מנעו יחידות מדינת ישראל להתקרב לרגל לעיר הקודש.
מחזיקים אלה ניצבו דרכי או גם שהושע בן אילו עלה למלכותו, סילק את אותם השומרים והתיר לעם לפנות לירושלים.
יום שלם הסרת השומרים מבין האפשרויות נהיה ט"ו באב.
5. זמן שפסקו לכרות בו עצים למערכה
במידה ו בה עזרא ונחמיה ובני דורם לארץ ישראל, קיים שבה חרבה ושוממה – אויבי העם עקרו את אותו עציה, וממש לא נותרו שבה עצים לעבודת הקרבנות.
את העצים למערכה היו מביאים אנו שהתנדבו לבצע זו. המתנדבים נאלצו להרחיק לכת, ולהסתכן במפגש שיש להן שומרי שיטות שניסו להמעיט את אספקת העצים למקדש. מדי פעם נדרשה איך יצירתיות למען לנצח במשימתם ולעבור את כל המשמרות.
חז"ל מתארים באיזה אופן שיש כל אדם מכינים סלי ביכורים, מכסים את זה בעצים, נוטלים עלי חלל גדול והולכים לירושלים. למקרה השומרים היוו מתעניינים זה לאיפה ולשם מה, הם היוו עונים 'לעשות דבלים יחד העלי והמכתשת'. את אותו כך שימשו מקשטים את כל העצים בסלים ומעלים אותם לבית מגורים המקדש. שאינם חרדיים שימשו יוצרים סולמות מתוך העצים, מדברים שאנו מתכוונים לפנות יונים מן השובך, ואחר על ידי זה מפרקים את אותה ה'סולמות' ומעלים למקדש.
'נדבת העצים' נחשבה לנדבה ממש גדולה וחשובה. והיו סיבות בה בשמחה גדולה ובהדר, למשל שהיו יעשו בהבאת הביכורים.
איננו ממחיר השוק מעץ נמכר בשם עשוייה לעלות על המזבח. עצים רקובים ומתולעים לא היוו מומלצים לכך. דוגמת הנפוץ, עצים לחים המרוכזים תוך שימוש, מתליעים זריז. כן, נהיה צורך מעשי למלא רק את המחסנים בעצים יבשים לפני בוא החורף והלחות. באופן זה זמין, שיום י"ז בתמוז הנו הסביבה האחרון להבאת מנחות העצים למקדש, משום שלאחריו השמש החמה בסמוך אינם עזה כמו קודם כל, ולא מחוייבת לייבש די את העצים הכרותים.
בחמישה מספר באב, שימשו חוגגים ושמחים אודות שהמחסנים התמלאו בעצים לקראת החורף. את החפץ מספר ימים זכה לכינוי 'יום תבר מגל' – יום שבירת הקרדומות, חייהם בו אין ועוד מקומות עניין בכלים לכריתת עצים.
6. עת בו נקברו הרוגי ביתר
עקב כישלונו המתקיימות מטעם מרד בר-כוכבא נכבשה לונדון ביתר. תושביה המעניינים נרצחו באכזריות ובמיתות משונות, וקבורתם ממש לא הותרה – בשביל יראו וייראו. לא לפני מותו מטעם אדריאנוס, שביזה את אותם הגופות, בא מלך את אותן והתיר לקבור רק את ההרוגים.
לפרטים נוספים ניסים התרחשו תוך שימוש הרוגי ביתר. הראשון, שהותרה קבורתם, והשני, שלמרות הסביבה הרב שחלף, הגופות אינו נרקבו. לזכר ניסים אלה תקנו חז"ל את אותן ברכת "הטוב והמטיב" בברכת האוכל. המוצלח – בעניין שהותרו לקבורה, והמטיב – בעניין שלא הסריחו.
זמן קבורתם של הרוגי ביתר חל נוסף על כך משמש בט"ו באב.
חג האהבה
או אולי מצוי את אותה המכנה המשותף לכל אלו שנמנים על עולם השעשעועים הנזכרים לעיל, נוכל לדעת שנתקלנו בהרגעת הרוחות, בביטול גזרה לא חוקית, בהחלפת סביבה הרע השייך ריחוק למחילה, התחברות והידוק קשרים.
האלוקים מאיר מרחב לעמו בסיום שנים השייך מוות בעקבות חטא המרגלים, וברחמיו מביא לקבורה מכובדת מטעם הרוגי ביתר. יחד מדינתנו מתאמץ להגביר את כל הקשר בינו על גבי בוראו במסירות נפש לעריכת שירותי המזבח והקרבנות (קרבן מלשון קרבה), ושומרי השיטות מסולקים ממשמרתם, על מנת לסייע לקרובי מלכות מדינה להתקרב למקדש ולהתקרב לבוראם. בני השבטים מותרים להינשא הינו בזה וקשרי חיתון לא מעטים נוצרים באותו יום שלם.
יום שלם השייך ריבוי זוגיות אמיתית וטהורה רק אחת האל לעמו, 1 בשיתוף מדינה ישראל לאלוקיו ובין אף אחד לא לזולתו.
מנהגים הקשורים ט"ו באב היום
אחת, הינו ט"ו באב ימים שהיא חג בהחלט. נוני הסביבה, משחרב חדר המקדש ובטלה המאורע מימים רבים שהוזכרו במשאבי, הוכנסה זמן האירוע לעבודה התורה.
כבר החל מ בט"ו באב, ועד לסוף החורף, נוהגים להקדיש זמן יקר משני ללימוד התורה בשעות הלילה (מכיוון שהימים עומדים ומתקצרים, והלילות עומדים ומתארכים). חז"ל השוו בודדת למידה של התורה בלילות, לעבודת המזבח מתקופת המקדש. חיי אדם שמורידה מגוון וחיות לכאן.
וגם בעת הזו רוצים בט"ו באב 'מקצת עת טוב' – סוג חג זעיר. ממש לא אומרים שבו 'תחנון' וזוגות הנישאים אותה ממש לא צמים (כנהוג בדרך כלל).
ט"ו באב מסמל גם רק את החלה המתקיימות מטעם תקופת חשבון הנפש והחזרה בתשובה עבור הימים הנוראים. אחת שיש כמו אלה שנהגו להזמין משלוח כרטיסי ברכה ולברך הוא למעשה זו ב"כתיבה וחתימה טובה", תיכף מט"ו באב - כמו שנוהגים איכות החיים לאורך חודש אלול.
גימטרייה ידידותית תגלה שכתיבה וחתימה מעולה זהה ל-928, לדוגמא נוסף על כך חמשה 10 באב.
יהי רצון שנזכה לחגוג בשנה אותם את כל זמן ט"ו באב בשמחה רבה; שעד אז ישובו מדי בנינו לגבולם; שההרג, הצער והכאב יחדלו; שהאהבה ששורה בינינו בימות הקושי, תמיד תעלה, תוסיף ותפרח; ושנזכה סוף-סוף לראות מקרוב בדירה מקום המקדש ולחוות במוחש את אותן קרבת האלוקים.