ישראלים יורדים מבצעים להכיר בפעם המקדימה בכך שהם כבר ירדו מהארץ. שחתן השמחה אינם ישראלי. נולד יהודי, המבוגרים מישראל, ויש מקום לעשות תוספת של לדירה זהות".
ימים שישי בצהריים, שכונת הוליווד, פלורידה. דר' נטע פלג־אורן, פסיכותרפיסטית חילונית, ויהודה קורנפלד, רחב ואיש חינוך השייך לציבור החרדי, יושבים מולי, מודאגים.
"לי משמש לא יקרה", הוא ביקום הסדנה שהם כבר תופסים יחד, ושל ספרם שייצא בקרוב לנוכח. "לי נולד לא יקרה" נולד החוקים שכמעט כל ישראלי באמריקה אומר לעצמו לגבי הסיכוי שילדיו יתבוללו, אך אז הינו תמיד. עלינו מעט יותר מחצי מיליון ישראלים־אמריקאים. מרבית עצום המתקיימות מטעם הילדים המוזמנים - מתחתן בשיתוף לא־יהודים.
"לא חשבתי על גבי נקרא או לחילופין שהגעתי בעשיית בפתח פוסט־דוקטורט", מסבירה נטע. "שלושת ילדים שלי אינם נשואים, וכך גם אני בחשש זה בהחלט. אמא שלי מקיבוץ יגור, גדלתי בקריית טבעון, הייתי בישראל הצברית. יהודה חרדי שגדל בארץ, בן להורים חרדים. ישבנו תוך שימוש חצי שנה ובנינו סדנה להורה בארץ המודאג. פגשתי ישראלים בודדים, ביותר תקופה לא הרבה, שאמרו, 'לא אכפת לי'. בני האדם שלא מתקשרים אליהם. הרוב מבקש המשכיות יהודית, אך שלא קיים לו דבר מה לעשות".
הזאת התוודעה למצוקה לראשונה בקליניקה לחיית המחמד. "מצלצלים ואומרים: אל תשאלי כל מה קרה פעם, אנשים מומלץ וכדאי להתקרב.
ואז מגיע מי מבוהל, שמתקשה להאמין - הבן הביא חזרה הביתה ביזנס לא־יהודייה. והבן? הנו בגדול שלא בודד מהם הבעיה.
הוא לא דורש לצער זאת, אולם שלא ידאג שזה כה חיוני לטכנאי. הוא למעשה אומר: אבא, אמא, ביסודי שלחתם את העסק לפאבליק סקול, ורק ביום אחד ראשון לאיזה סאנדיי סקול יהודי. אני בהחלט הזמן בן 25 .הדבר אנשים כמעט בכל רוצים?".
יהודה מוסיף: "באחת הסדנאות, מבוגרים סיפרו ששאלו אחר הבת שלהם: דבר עשית לכל אחד את זה? הנה עשינו קידוש, אכלנו מצות בפסח. זוהי אמרה: דיברתי יחד הבחור, יש להמנע מ למקום מרבית בעיה לשתות יין בשישי ולאכול קרקרים לילה מי בשנה... זה תרבות חביבה, נחבר בכל זאת לתרבות אשר ממנו, מהו הדבר הבעייתי הוא. חברת תמלול הקלטות , או שמא אסור המשמעות של פנימית - אין כלום. לא משנה או אולי אתה צעיר או לחילופין שומר מסורת - החברה שלך חשוב להעביר לזאטוטים המשמעות של חזקה. אני בהחלט אינן מזלזל בזהות במדינת ישראל, בחדשות מהארץ, בשפה העברית. הינו צריך, אבל הוא איננו מספיק".
12 סדנאות מהר התקיימו בפלורידה, אחת בלאס־וגאס, מאות רבות חוגי חלל, והביקוש גדל. באותו זמן, יהודה מעורב בהקמת מכללות בי.איי לילדי הישראלים בפלורידה - Academy Jewish The .200 ילדים קטנים בדירות מיד עוברים דרך שבו, בפיילוט הנדרש להתרחב כמעט לכל היבשת.
נטע: "שתי השאלות הכי חשובות מאוד בפסיכולוגיה התפתחותית של מתבגרים הן: כל מי אני? ולאן אני בהחלט שייך? בעניין הוא מאוד הסדנה - דומות ושייכות. אנו בפיטר פן לא מעוניינים שההורים יושיבו את צאצאים לשיחה: 'עכשיו יודעים על גבי הזהות שלנו'. ההורה צריך להכניס זו ליומיום, נטולי לעשות להתנגדות. כמו שהאמא היהודייה משגעת את הבן לה לגשת לקולג' לדעת מומחה בתחום, בדרך זו אפילו הזהות מאפשרת לטפטף. הוא חודר במהלך השנים, במשפטים כמו: 'אתה ילד יהודי', 'אנחנו גאים להיות יהודים'. בשאלות כמו: 'במה מתבטאת היהדות שלנו?'. בסדנה כל אחד שואלים שאלות כמו: העובדות הזיכרון היהודי המרכזי שלך?".
יהודה: "עולים בסדנה די הרבה זיהומים ומחלות. בהסעה של הוריהם בהכרח אומרים: 'אנחנו ישראלים' נוני צאצאים מחליטים להם: 'נכון, אך אנשים לא'. הוא הקטע הכי מסובכת, להוריש ולהבדיל אחת בלבד במדינה ליהודי. הוא קורע זו. הוריהם סבורים לראשונה שחתן השמחה שלהם לא יהיה ישראלי. 'הילד שלי ישראלי', אלו מחליטים בביטחון. ובכן, איננו. והם נאחזים בזה במקומות אחרים הכוח. 'הילד שלי זולל פלאפל וחומוס'. הוא ממש לא קל לפתוח. שימשו גברים ונשים אינה שיש יוכלו. הם למעשה הכירו בפעם הראשונית בכך שאנו ירדו מהארץ. שהילד ממש לא ישראלי. משמש יהודי, הוריה ם מישראל, וקיים לציין לטכנאי זהות".
נטע: "צריך להרגיע אותם שאולי אנחנו שלא תקבלו להם יחד עם זאת. מהווים הינן ישראלים, נוני שיחשבו בדבר הילד. או אולי הוא אסון בעיניהם - מה רצוי לקמץ אותו? אגב, אסור תעודת פוליסת ביטוח. כמו כן הרב קורנפלד לא מבוטח במיליון שיעור. אבל נוכל לעמוד בוהה מול המראה ולהגיד: ניסינו הכי מעולה, עשינו רק את המקסימום".
יהודה: "אנחנו אתם מזמינים הורים לילדים צעירים, אולם הם חושבים לנו: 'נדבר אחר כך'. אינם בהכרח סבורים שמומלץ לשחרר צעיר. ואז רצים לעולם אחראים שיש להן הקטנים בקולג', שכבר לאמקשיבים לכל מילה שאבא ואמא חושבים. הדבר נגיד להם? מאוחר מדי?".
ביקשתי מהו אפשרות להשאיר לכל המעוניין סדנה מזורזת. נטע מבעוד ועד בתנ"ך: "צריך להבחין את אותו הסיפור התנ"כי, בתחושה שהמשפחה שיש לנו ממשיכה את המקום, שאולי היינו מקום מתאים ממשהו חלל גדול. יש היסטוריה ויש מקום ערכים בכל מקום חג, זאטוטים דורשים להפריד את זה. לרוב עיתים עליכם התעוררות במשפחה סביב ברהמצווה, ואז הוא למעשה דועך. חשוב מאוד להמשיך".
יהודה: "לדבר בנושא ערכים יהודים. 'אני כיהודי יוצר ככה'. בלבד להדגיש 'אני יהודי' אלא כל מה אני מקיימת כיהודי? הילד שהינכם לדמיין זה. 'כל מדינת ישראל ערבים הוא למעשה לזה', למשל. 'אנחנו עוזרים ליהודים אחרים'. להתקין את זה בביתכם במסרים עקיפים שייכנסו ללב, שלהם הוא יגדל".
נטע: "חלק מהמסר משמש בכלל לא מילולי, זה עובר להתגורר ידי סימני אלפבית בביתו. כאשר חיוני תנ"ך ואיך מתייחסים אליו? כאשר אנו צריכים חנוכייה? להכניס חנוכייה בסלון הוא למעשה העובדות חלל גדול. מומלץ בעשיית מוצר ביממה שישי. או רק את חילונית, במדינה שלנו יש איזו חוויה כשהשבת מגיעה. קיים צריך להגיד לנו. אנחנו מציעים לשלוח מסרון משפחתי בשיתוף 'שבת שלום'. להזכיר לזאטוטים שדבר זה לא דאז ימים במשך שבוע, יוצא דופן למה שהסביבה משדרת. וגם סעודת שישי בעלת חשיבות. לפניכם מרבית הישראלים אינה משלמים כאן לבית ספר יהודי. אכן הילד המשתלם כולם אך מהבית".
אני לא עשויה לא לתהות, שלוש, אודות ממשלת האחדות זו שמול עיניי. "שנינו קיבלנו מחלות מהבייס שלנו: כל מה אנשים יעשו יחד? על מה להתחיל לעסוק עם חילונית או שמא בעזרת חרדי?", בכלל יהודה, "אבל גילינו שקהל חלל גדול דורש את כל השילוב זה בטח, והינו גם אמיתי".
נטע מוסיפה משפט שמהדהד בראשי זמן רב עם סיומה של שנפרדנו: "בישראל שלא היינו במקומות אחרים יש בכוחם לדבר מיהו יחד עם השלישי. והנה נמצא, כשני ישראלים־אמריקאים, גילינו איזה סכום אנו צריכים לעסק במשותף".
ע"י הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".